קוד: ספר משלי - ללמוד על-מנת לעשות בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
ספר זה נכתב, קודם כל, כדי ללמד את המחבר עצמו:
מִשְׁלֵי א1: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
"
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה"
ספר זה כולל את המשלים שאסף שלמה בן דוד מלך ישראל (פירוט), כדי לדעת חכמה ומוסר - כדי שיזכור ויידע את דברי החכמה והמוסר שאמרו חכמים אחרים, וכדי להבין אמרי בינה - כדי שיוכל להסיק מסקנות חדשות בעצמו (פירוט).
מטרתו העיקרית של המחבר בלימוד זה היא מעשית:
משלי א3: "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים
"
המחבר אינו מסתפק בלימוד פאסיבי, אלא מעוניין
לקחת את הדברים, להסיק מהם מסקנות ולהפיק מהם
מוסר השכל שיוכל ליישם בחייו האישיים; דברי החכמה נועדו לא רק ללימוד עיוני-פילוסופי, אלא גם ובעיקר לעשות
צדק ומשפט ומישרים - לשפוט בצדק וביושר, לתקן את מערכת המשפט ואת החברה כולה (פירוט).
משלי א4: "לָתֵת לִפְתָאיִם - עָרְמָה, לְנַעַר - דַּעַת וּמְזִמָּה
"
משלי א5: "יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף לֶקַח, וְנָבוֹן - תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה
"
יש בהם עצות פשוטות, שעשויות לעזור לפתיים להיזהר מפני הטעיות של ערמה, ולעזור לנערים חסרי-ניסיון להתמודד עם מזימות שעלולות להזיק להם (פירוט);
ויש בהם עצות מתוחכמות יותר, שעשויות לעזור גם לחכמים ולנבונים להרחיב את ידיעותיהם עוד יותר (פירוט).
לפעמים, גם באותו פסוק עצמו אפשר למצוא כמה משמעויות - משמעויות פשוטות יותר המתאימות לפתיים ונערים, ומשמעויות עמוקות יותר המתאימות לחכמים ונבונים:
משלי א6: "לְהָבִין
מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם
"
מי שילמד את הספר לעומק - יוכל להבין גם את המשל החיצוני וגם את המליצה הפנימית העמוקה (פירוט).
כבר בתחילת דבריו, מדגיש המחבר, כי הלימוד בספר לא נועד להיות חוויה אינטלקטואלית- שכלית בלבד:
משלי א7: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר...
": הלימוד של "דעת חכמה ומוסר
", שנזכרו בפסוק 2, צריך להתחיל ברגש של יראת כבוד כלפי ה', רגש שמעורר את האדם ליישם את העקרונות שלמד (פירוט).
יש להתייחס אל העצות הכתובות כאן כאל חומר למחשבה, שמטרתו לעודד את הקוראים לחשוב ולהסיק מסקנות מעשיות בעצמם - "לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים
".
שלמה המלך כתב את הספר קודם-כל עבור עצמו; כך גם הרמח"ל: "והנה... הסכמתי לחבר חבורי זה,
ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים
תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם... כי אקרא בו
אני וכל מי
שימצא בו נחת, למען נלמד ליראה את ה' אלקינו...
"
(רמח"ל,
מסילת ישרים, הקדמת הרב המחבר).
כבר בספר דברים נאמר,
דברים ה1: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם, וּלְמַדְתֶּם אֹתָם,
וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם
" - אל תסתפקו בלימוד - אחרי הלימוד יש לשמור ולעשות.
כל שמעשיו מרבין מחכמתו, חכמתו מתקימת. וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקימת" (רבי חנינא בן דוסא, אבות ג ט)- מי שלומד הרבה חכמה, אך מסיק רק מעט מסקנות מעשיות מהחכמה שלמד - חכמתו תתמוסס ותיעלם. ומצד שני, "
הלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות" (רבי ישמעאל, אבות ד ה).