התועלת שבדיבורים מיותרים

1. במעשה המשכן נזכרו גם שמן למאור (בלי ריח), גם קטורת להקטרה (בלי שמן), וגם שמן מבושם (למשיחה), שמות כה6: "שֶׁמֶן לַמָּאֹר, בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים", במדבר ד16: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וּמִנְחַת הַתָּמִיד, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה" (וכן בפסוקים רבים נוספים בשמות לא-לט).

יש שפירשו, על-דרך הסוד, שהפסוק מתאר את ההשפעה הרוחנית שלהם בעולמות עליונים: "הקרבן החביב יותר מן הכל היה הקטורת הנעשה על מזבח הפנימי, שנעשית עמו גם כן הטבת הנרות של המנורה, ושניהם כאחד היו משמחים את השכינה שהיא סוד הלב... סוד הפנימיות ממש.. ועוד תיקון אחר היה נשלם בזמן שבית המקדש קיים... המתק של הזיווג, שהיה לשכינה עם הרֵע שלה שהוא המלך הקדוש, הממתיק את עצתה והמשלים את הנהגתה כראוי... לא היה פוסק לעולם" (רמ"ד וואלי).

2. בדרך כלל עדיף לקצר בדברים, משלי טו2: "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ איוולת" (פירוט). הפסוק שלנו מתאר מקרה מיוחד שבו יש תועלת דווקא בדברים מיותרים.

דיבורים מתוקים יכולים לרפא את הגוף, משלי טז24: "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" (פירוט);   דיבורים מתוקים יכולים לעזור גם בלימוד חכמה ותבונה, משלי טז21: "לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח" (פירוט).