קח מנהיגות על הצאן כי הם לא יישארו חסונים לנצח

כי לא לעולם חוסן

1. חוסן הוא חוזק פיסי, כמו בעמוס ב9: "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים..."; לא לעולם חוסן - הכבשים שלך לא יישארו חזקים וחסונים לנצח, אתה צריך להשגיח עליהם, לוודא שהם בריאים ויש להם מספיק אוכל.

2. חוסן הוא עושר ורכוש, כמו במשלי טו6: "בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת"; לא לעולם חוסן - עושרך לא יתקיים לעד, ולכן אתה צריך לדאוג לאפיק השקעה נוסף (רש"י, מצודות, מלבי"ם, הגר"א).

3. רב זוטרא, אחד מחכמי התלמוד שזכה לכבוד גדול, השתמש בפסוק לא לעולם חוסן כדי להזכיר לעצמו, שכבודו לא יימשך לעד, וכך התגבר על רגשי הגאוה (בבלי יומא פז.). גם בלשון ימינו משתמשים בביטוי זה למטרה דומה.

ואם נזר לדור ודור

נזר הוא כתר, והוא מציין תפקיד נכבד, כמו כהונה גדולה, שמות כט6: "וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת" או מלוכה, מלכים ב יא12: "וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ". אפשר לפרש את המשפט ואם נזר לדור ודור לפי כל אחד משני הפירושים למעלה:

1. אם תקח על עצמך את הנזר, את השלטון והממשלה על הצאן שלך, ולא תעביר אותו לאחרים - רק אז הצאן שלך יתקיים לדור ודור, יעמיד דורות נוספים של כבשים שיגדילו את הונך.

2. גם אם יש לך נזר של תפקיד נכבד, המאפשר לך להתפרנס בכבוד, לא בטוח שהתפקיד הזה יישאר בידך לנצח ושיעבור גם לדור הבא, ולכן עליך להמשיך לשמור על נכסיך (מלבי"ם, הגר"א, ודומה לזה מצודת דוד).