עדיף לקבל ביקורת מאשר לחיות באשליות

טובה תוכחת... מאהבה

1. מקובל לפרש, שהתוכחת היא טובה, כאשר היא נובעת מאהבה (מצודת דוד ועוד). זה כמובן נכון במציאות, וזה גם מתאים לפסוק הבא, משלי כז6: "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא" (פירוט).

- אולם, בספר משלי ישנם הרבה פסוקים מהצורה "טוב א מ-ב ", ובכולם המשמעות היא של השוואה (א יותר טוב מ- ב) ולא תנאי (א טוב כאשר הוא נובע מ- ב), למשל במשלי טז19: "טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עֲנָוִים, מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים".

2. לפי זה, גם כאן המשמעות היא, שתוכחת מגולה יותר טובה מאהבה מסותרת.   תוכחת היא הבעת ביקורת:   באופן טבעי, בני-אדם מאד לא נהנים מביקורת - ביקורת מעצבנת אותם; הם הרבה יותר נהנים לחשוב שהכל אצלם בסדר ושכולם אוהבים אותם. כשמותחים עליהם ביקורת, הם פתאום מגלים שלא הכל אצלם מושלם, ואולי לא כולם אוהבים אותם כמו שהם חשבו. אך האמת היא, שהדבר החשוב ביותר הוא לדעת את האמת: עדיף לי לקבל ביקורת גלויה ולתקן את הפגמים, מאשר לחיות במחשבה שכולם אוהבים אותי בסתר, רק בגלל שהם לא מותחים עליי ביקורת. טובה תוכחת מגולה - מאשליה של אהבה מסתרת (ע"פ רלב"ג). 

3. תוכחת - גם מלשון הוכחה ובירור דברים.    כשמתאהבים במישהו שלא מכירים, יש נטיה לחשוב שגם הוא אוהב אותנו, ולשקוע בחלומות ורודים על החיים הנפלאים שיהיו לנו ביחד.   על כך אומר הפסוק: טוב יותר לברר ולהיווכח, בהקדם האפשרי, מה אותו אדם מרגיש כלפינו, למרות שיש סיכוי להתאכזב, מאשר לחשוב שהוא אוהב אותנו אהבה מסותרת, כי לפעמים מגלים שזו היתה אשלייה, ואז האכזבה גדולה הרבה יותר (ע"פ י., 31.7.05).

אהבה מסתרת

1. לפי רוב הפירושים, מסתרת = נסתרת. הביקורת היא גלויה אבל האהבה היא נסתרת.

2. ייתכן שהמילה "מסתרת" משמעה "מסתירה" או "גורמת להסתיר" (ולפי זה יש לנקד: מַסְתֶּרֶת), והכוונה: "טוב לקבל תוכחת גלויה מידידים, מאשר להיות עם ידידים, אשר מרוב אהבה מסתירים את דברי הביקורת שלהם" (ע"פ דעת מקרא).

3. וחגי הופר פירש: טובה הבעת ביקורת כנה וגלויה, מהבעת אהבה הסותרת את עצמה או את הנתונים. ניסוי של סוון ואל (1989) תומך ברעיון זה: "את מי מבין השניים יעדיפו – את האדם שנתן שבחים ללא בסיס, או את האדם שביקורתו היתה מוצדקת? נמצא כי נבדקים רבים יותר העדיפו את האדם שהעריכו כי נתן משוב אמיתי, אף שהיה שלילי... סוון פירש ממצאים אלה... כמעידים על כך שיש תנאים שבהם הצורך באימות עצמי אף גובר על הצורך בהאדרה עצמית" (האוניברסיטה הפתוחה, "פסיכולוגיה חברתית", כרך ב', עמ' 94).