מאת: אראל
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק יא פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 |
מעשי צדקה שעושה אדם תמים (שלם במעשיו ללא תערובת רע) יישרו את דרכו ממכשולים; אולם הרשע, העושה מעשים רעים ואז עושה צדקה כדי לנקות את המצפון, הוא ייפול וייכשל ברשעתו והצדקה לא תציל אותו.
הצדקה שעושה התמים היא מוליכה אותו בדרך הישר, לטוב לו; ובהרשעה עצמה שהכין הרשע לזולתו, בה בעצמה יפול הוא.
פסוקים 5-6 מדברים על צדקה, וניתן לפרשם כהשלמות לפסוק 4 האומר "צדקה תציל ממוות
": הצדקה מצילה ממוות רק כשהיא נעשית בתמימות (פסוק 5) וביושר (פסוק 6).
תמימות עניינה שלימות:
1. שלימות הגוף - ללא מום או מחלה, כמו שמות יב5: "שֶׂה תָמִים
": מי שעושה צדקה כשהוא בריא, הצדקה תיישר דרכו ותצילו ממוות; אבל מי שנוהג ברשעות כשהוא בריא, ורק כשהוא חולה נזכר לפתע לעשות צדקה - הצדקה לא תעזור לו (ע"פ רמ"ד ואלי).
2. שלימות המעשים - ללא תערובת של מעשים רעים, כמו יהושע כד14: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה', וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת, וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, וְעִבְדוּ אֶת ה'
": מי שעושה צדקה בשלמות, בלי תערובת של מעשים רעים, הצדקה תיישר דרכו ותצילו ממוות; אבל מי שנוהג ברשע ואז עושה צדקה כדי "לנקות את המצפון" - הצדקה לא תעזור לו.
פרק יא פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |