הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר

לפי מבנה הפסוק, הולך רכיל הוא ניגוד של נאמן רוח.    הולך רכיל הוא אדם ההולך ברגליו כדי לסחור בשמועות כמו רוכל - אדם האוהב להפיץ "חדשות עסיסיות".  מדוע הוא מנוגד אל נאמן רוח?   הדבר תלוי בפירוש הביטוי:

1. רוח נזכרה פעם אחת במשמעות של דיבור, ישעיהו יא4-5: "וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע, וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו, וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו".   לפי זה נאמן רוח הוא אדם המדבר דברי אמונה ואמת.

- אולם לא ברור מדוע זה מנוגד אל הולך רכיל, הרי גם דברי-רכילות, המגלים סודות ופוגעים בפרטיות הזולת, עשויים להיות דברי-אמת, ואפשר לתבל אותם גם בהרבה דיבורי-אמונה...

- ועוד: הביטוי רוח כשלעצמו (בלי תוספת "שפתיים") אינו מציין דיבור.

2. רוח נזכרה כמה פעמים במשמעות של מחשבת-לב, ונאמן נזכר כמה פעמים במשמעות של: יציב, עקבי, מתקיים לאורך זמן, כמו בשמואל ב ז16: "וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם".  אם כך, נאמן רוח הוא אדם יציב ועקבי במחשבותיו ודעותיו, אינו נוטה "להחליף צד" ולעבורמעם לעם, ולכן אפשר לסמוך עליו שישמור סודות ולא יגלה אותם לאויבים.   זאת בניגוד להולך רכיל, שתמיד הולך ועובר מדעה לדעה, רוכל וסוחר בערכיו ועקרונותיו ומוכן 'למכור' אותם תמורת רווח, ולכן גם לא יהסס לגלות סודות לאויב.

3. ברוב הפסוקים, משמעות התואר נאמן היא כמו בלשון ימינו, אדם שאפשר לסמוך עליו, אדם המכבד את התחייבויותיו לזולת, כמו במשלי כה13: "כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר, צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב" (פירוט).    נאמן רוח הוא אדם שיש לו קשר הדוק, יציב ועקבי עם חבריו, כמו בתהלים עח8: "דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ". לכן חבריו יכולים לסמוך עליו שיישאר נאמן להם ולא יגלה את סודותיהם.    זאת בניגוד להולך רכיל, המסתובב כמו רוכל בין אנשים רבים, רוצה ליצור כמה שיותר קשרים עם כמה שיותר אנשים, ולשם כך מוכן גם "למכור" את הסודות של חבריו (ע"פ מלבי"ם, דעת מקרא).