פליטת פה קטלנית

קוד: ביאור:משלי יב13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק יב פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

יב13 בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק.

סגולות

כשהשפתיים פושעות (מורדות) בבעליהן ומוציאות פליטת-פה לא מכוונת, זהו מוקש (מכשול) רע ומסוכן; אולם הצדיק נזהר בדיבורו, וגם אם נכשל - יודע להתנצל ולצאת מצרה זו.

מצודות

בעבור פשע שפתים המדבר סרה יבוא עליו מוקש רע; אבל הצדיק בנועם אמריו יצא מהצרה הבאה.

עצות

הפסוק מדבר על פליטת-פה הגורמת נזק רב:

פשע = מרד ובגידה; שפתיים = איברי הדיבור, הנמשלים לישויות עצמאיות; בפשע שפתיים = כאשר איברי הדיבור מורדים בבעליהם, ופועלים, כביכול, באופן עצמאי - כלומר, כשיש "פליטת פה";

מוקש = מכשול נסתר; בפשע שפתיים מוקש רע = דיבור לא-מכוון עלול להביא על האדם כישלון לא צפוי.

צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו, גם לעצמו; ויצא מצרה צדיק = הצדיק, גם כאשר הוא נכשל בשפתיו, יודע לצאת מהצרה - הוא יודע להודות שטעה ולקבל על עצמו אחריות לנזקים שגרם.

הקבלות

פסוק נוסף מדבר על שפתי הצדיק, משלי י32: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן" (פירוט) - שם הכוונה היא, ששפתי הצדיק כביכול יודעות מה הוא רוצה להגיד, כי כל מחשבותיו של הצדיק הן בצדק וביושר, אין לו מה להסתיר, ולכן אינו מתבלבל ואינו נכשל בפליטת פה.

הפסוק שלנו מדבר על צדיק שבכל-זאת נקלע לצרה ונכשל בפליטת פה, ומלמד שגם במקרים אלה, הוא יודע לצאת מהצרה בכבוד (ר' יונה, מלבי"ם, מצודות).

דקויות

מהו פשע שפתיים?

פשע הוא מרד ובגידה, ופשע שפתיים הוא:

1. פשע שהשפתיים עושות נגד בעליהן - מורדות בו ואומרות היפך כוונתו - "פליטת פה" (ר' יונה, ומלבי"ם).

2. פשע שהבעלים עושה באמצעות שפתיו - דיבור שיש בו פשע, דיבור המביע מרד בה': "בפשע שפתי דור המבול, שאמרו 'מה שדי כי נעבדנו', בא להם מוקש רע" (רש"י).

מהו מוקש רע?

מוקש הוא מכשול נסתר, ומוקש רע הוא:

1. מוקש שהוא רע (רע - שם תואר, לוואי של "מוקש"), כלומר צרה גדולה ורעה (רש"י ומצודות).

2. מוקש לאיש רע (רע - שם עצם, הנושא של הצלע הראשונה, בניגוד ל"צדיק" שהוא הנושא של הצלע השניה): "איש רע... במקרה קל ייפול, ופיו יכשילהו" (ר' יונה, וכן הגר"א).