קוד: ביאור:שמות יב38 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות יב38: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד
"
כשבני ישראל יצאו ממצרים, עלה איתם גם
ערב רב. מהו אותו ערב רב?
1. "ערב רב - תערובות אומות של גרים
"
(רש"י). מצרים היתה "בית עבדים
", היו בה עבדים מעמים רבים. כשבני-ישראל גורשו ממצרים, עבדים רבים כנראה ניצלו את ההזדמנות והצטרפו אליהם כדי לצאת לחירות יחד איתם.
2. ייתכן שבין הבורחים היו גם מצרִים. עוד קודם לכן למדנו שהיו מצרים שיראו את דבר ה',
שמות ט20: "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים
", וייתכן שהם החליטו מרצונם החופשי להצטרף לעם ישראל.
3. הביטוי
עֵרֶב נזכר גם ב
נחמיה יג3: "וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה, וַיַּבְדִּילוּ
כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל
", ושם הוא מציין נישואי תערובת: נשים נכריות שהיו נשואות ליהודים, או גברים נכרים שהיו נשואים ליהודיות. לפי זה, מסתבר שגם כאן המשמעות דומה: "שאם היה שהתעוררו אנשים להתגייר, אין טעם שיצאו אתם, כי ישראל לא אמרו ללכת לצמיתות אלא לחזור מיד [לאחר שלושה ימים], ולא ייתכן לאנשים נכרים שיתערבו עמהם בחגם אשר יחוגו לאלהיהם אם עד היום ההוא לא יראו את ה' ולא דבקו בישראל ולא נימולו, וכטעם "וכל ערל לא יאכל בו" (פסוק מ"ח). והגה מצאנו
ויבדילו כל ערב מישראל, שהכוונה עירוב ע"י חיתון; על-כן נראה לי, כי ערב רב זה היה מעורב עמהם מלפנים, והם מצריים שנשאו ישראליות ומצריות שנישאו לישראלים
"
(שד"ל).
יש מפרשים, שה
ערב-רב הוא ה
אספסוף שנזכר ב
במדבר יא4: "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר
", שהרי הכתוב מבחין בין ה"אספסוף" לבין "בני ישראל"
(אבן עזרא, שד"ל ועוד).
לעיון נוסף:
עלייתם ונפילתם של הערב-רב / חגי רפי.