קוד: ביאור:שמות לג22 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות לג22: "'- וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי;'
"
'- וכאשר
כבודי יעבור בהר סיני,
אשים אותך בתוך
מערה בסלע היסוד של הר סיני,
ואסכך עליך בכף-ענן כך שלא תינזק מראיית פניי,
עד שאעבור על פניך -'
בפסוקים הקודמים, משה ביקש מה' לראות את כבודו, וה' הסכים, אבל הזהיר אותו שאם יראה את פניו - נשמתו תצא מגופה (פירוט). בפסוקנו, ה' מודיע למשה שיגן עליו, כך שלא ימות מראיית פני ה'.
נקרה היא חלל הנוצר בתוך הסלע כאשר מנקרים ממנו גושי אבנים
(דעת מקרא); והיא דומה למערה. גם אליהו הנביא זכה להתגלות ה' כאשר היה במערה בהר סיני,
מלכים א יט9: "וַיָּבֹא שָׁם אֶל
הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'
",
מלכים א יט13: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח
הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'
"; ומסתבר שנקבת הצור היא המערה.
צור הוא
סלע היסוד. הצור שבהר סיני נזכר גם ב
שמות יז6: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם
עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב; וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
".
ושכותי - מלשון סכך או מסך. אם נקרת הצור היתה אנכית, אז הכוונה
לסכך - כמו בסוכות; אם נקרת הצור היתה אופקית (מערה) - אז הכוונה
למסך - כמו במשכן (שמות כו36).
כפי - כביכול, ה' מניח כף-יד גדולה על פתח הנקרה, כדי לסגור אותה ולהגן על משה. ואמנם אין לה' דמות הגוף, והכף היא רק משל להגנה
(רש"י בשם אונקלוס). וייתכן שהכוונה למסך-ענן - אותו ענן שממנו דבר ה' אל משה באוהל מועד
(שמות לג9). וכן נמשל הענן לכף-יד ב
מלכים א יח44: "הִנֵּה עָב קְטַנָּה
כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם
".
1. השורש
נקר נזכר גם ב
במדבר טז14: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם
תְּנַקֵּר?!
" (פירוט) וב
משלי ל17: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם,
יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר
" (פירוט). כשמנקרים עיניים (ל"ע) נשארת "נקרה" בתוך הראש. מכאן, ש"נקרת הצור" היא נקב הדומה לארובות-העין. משה נמצא כביכול בתוך "ארובות העין" של הר סיני.
2.
ושכתי - מזכיר סוכות,
ויקרא כג42: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ
בַּסֻּכֹּת
". הסכך של הסוכה מאפשר לנו לדעת את דרכי ה' ולראות את כבודו בלי להינזק
(נכתב בשביעי של סוכות, ה'תשפ"ג).
"
מכאן שההסתרה או השֹכוּך מטרתם היא להגן על האדם מפני המוות
או השגעון. אלוהים איננו מבקש להסתיר כדי למנוע מהאדם ידיעה כלשהי, אלא הידיעה עצמה וההכרה של האדם אינם כלל יכולים לתפוס מעצם טבעם את המושא-המציאות. מאפייני התפיסה של האדם מאפשרים לו רק הבנה יחסית מאוד של המציאות
"
(לא לראות או לא להיות - על גבולות ההכרה / קהילה מסורתית נווה צדק).