כיבוד הורים וציפורים

מה הקשר בין אי-כיבוד הורים לבין אכילת העיניים ע"י עורבים ונשרים?

1. גם בתורה מצאנו קשר בין כיבוד הורים לבין ציפורים. ישנן שתי מצוות, שהתורה מבטיחה למי שיקיים אותן ימים טובים וארוכים:

• דברים ה15: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
• דברים כב6-7: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים; לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְאֶת הַבָּנִים תִקַּח לָךְ; לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (פירוט).

הציפורים מסמלות את ההגנה על הצאצאים, במיוחד הנשר, דברים לב11: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (פירוט). מצוות שילוח הקן מתייחסת לציפור הרובצת על צאצאיה ומגינה עליהם, גם כאשר היא בסכנת חיים. התורה מצווה עלינו לכבד את האם ולשלח אותה לחופשי (פירוט).     שתי המצוות בספר דברים נובעות מאותו עיקרון - כיבוד ההוֹרוּת, תכונה חיונית בעולם החי כמו בעולם האנושי.    גם בספר משלי, כפי שקראנו, אדם שאינו מכבד את הוריו נענש על-ידי ציפורים, ובפרט על-ידי בני נשר: "כשם שמתן שכרן שווה - כך עונשן שווה" (רבי שמעון בר יוחאי, ירושלמי פאה פ"א ה"א).

2. הפסוקים הקודמים תיארו את ההתדרדרות המוסרית של הדור, המתחילה בזלזול בהורים ונמשכת בגאוה, משלי ל11-12: "דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ; דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ" (פירוט); הבנות של אותו דור משחיתות את דרכן עוד יותר, ודורשות מההורים שיתנו להן עוד ועוד, משלי ל15: "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן" (פירוט); סופו של אותו דור מושחת יהיה, שבנותיו יזלזלו בהוריהן עד כדי כך, שלא יטרחו לקבור אותן, והעיניים הרמות שלהם יהיו מאכל לעוף השמים; הארץ תחרב, ירמיהו ז33: "וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד".

תופעת הזלזול של ילדים בהוריהם נזכרה גם במשלי טו5: "אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו" (פירוט).