בינת אדם לעומת דעת קדושים

אסף המשורר עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מדוע רשע וטוב לו, צדיק ורע לו? תהלים עג12-13: "הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל; אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי!". רק לאחר שהגיע אל המקדש, למד והבין את התשובה, תהלים עג17: "עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם". הוא הבין שלפני כן היה נבער מדעת, תהלים עג22: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ".

גם אגור בן יקה עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מי בורא ומנהיג את השמיים, הרוח, המים והארץ? (פסוק 4). וגם הוא הגיע למסקנה שהוא בַּעַר, אינו מבין ואינו יודע את הידיעות הקדושות והנשגבות הללו.

בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי;   בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.