יצא חוצץ

פסוק זה הוא המקור לביטוי יצא חוצץ. מה משמעות הביטוי בפסוק?

1. חֹצֵץ כמו חָצָץ, אבנים קטנות, משלי כ17: "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ" (פירוט), איכה ג16: "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר" (מצודות). לאבן-חצץ קטנה אין כל כוח, אבל אוסף של הרבה אבני-חצץ יכול בקלות לשמש לבניית חומה, או להבדיל להרוג.     כך גם הארבה: כל אחד בנפרד הוא קטן חלש, אבל כולם יחד יוצרים כמעט כוח בלתי-מנוצח.

2. חֹצֵץ כמו מְחַצֵּץ, שפירושו גדוד-צבא, שופטים ה11: "מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים" (רש"י שם), "ויצא חוצץ כולו - שהולכים שורות שורות כחיל" (הגאון מווילנה כאן).

3. חֹצֵץ כמו מְחִצָּה, "הארבה יוצא כולו מעורב ודבוק כל כך, עד שחוצץ בפני השמש ותחשך הארץ" (רמ"ד ואלי); איחוד של הרבה יצורים קטנים יוצר מחיצה כל-כך חזקה, עד שאפילו אור השמש לא יכול לעבור דרכו, שמות י15: "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ".

4. חֹצֵץ = סופר, כמו איוב כא21: "וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ"; כמו חיילים הנספרים לפני היציאה לקרב (ע"פ דעת מקרא).

5. ולי נראה פירושה של רות אלמגור רמון, הכולל את כל הפירושים הקודמים "חוצץ – מסודר, ומאורגן, משורש המילים לחצוץ, מחיצה, שהרי המון המחולק על ידי מחיצות הוא המון מסודר ומאורגן.   יצא חוצץ, אפוא, על פי מסורת התרגום והפירוש: יצא מאורגן, ערוך גדודים גדודים.   ומכאן התפתחה היום המשמעות: יצא כאיש אחד נגד אדם, גוף או רעיון.   ומי שאומר היום 'העובדים יצאו חוצץ נגד ההנהלה' מתכוון לומר: 'תקפו את ההנהלה בדברים, אמרו נגדה דברים חריפים, והוא איננו רואה את התמונה המקורית של הביטוי: יצאו מאורגנים וערוכים. ומי שאומר 'השר יצא חוצץ נגד סגנו' בוודאי איננו מתכוון למשמעות המקורית, שהרי תמונת השורות הערוכות איננה מתאימה לאדם אחד. לפיכך, מי שמבקש להשתמש בביטוי כמקורו יאמר 'יצא חוצץ' כשמדובר בציבור גדול, שאפשר לומר עליו שיצא ערוך ומאורגן, כארבה המתואר בספר משלי" (רות אלמגור רמון, "רגע של עברית", רשת ב ה'תש"ע).