ללמוד מהאריה שאינו נסוג מפני אף בהמה

ליש גיבור בבהמה נזכר גם כמשל לעם ישראל באחרית הימים, מיכה ה7: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן, אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל".

ארבעה עזים / אביתר כהן

הקטע קשה להבנה - קשה להבין את הקשר בין ארבעת בעלי-החיים בקטע.   ונראה לי שהקטע עוסק בעזות. יתכן בהקשר של תשוקה, ייתכן גם במובן:  עזות מצח – עקשנות – מצח נחושה – נחושת - ראו קישור בהמשך. יש גם קשר לשרשים קפר-כפר-חפר, ראו קישור בהמשך.

בבלי - מסכת ביצה פרק ג: "והיינו דאמר ר"ש בן לקיש ג' עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות; ויש אומרים אף עז בבהמה דקה; ויש אומרים אף צלף באילנות..."

ילקוט שמעוני - וזאת הברכה: "והיינו דאמר רשב"ל שלשה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, (שור בבהמה, במתניתא) תנא [אף] עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות..."

אם כן לפי המסורת שהשתמרה בתלמוד, יש להבין זאת כך:

ליש – שועל, ממשפחת הכלבים. שועל = שעל = צעד (שלשה המה מיטיבי צעד). השועל, כמו שכתבתי (ראו קישור), נקרא גם חפר.

זרזיר מתנים – תרנגול (כך לפי רוב התרגומים העתיקים). התרנגול מכונה גבר = גבורה = עוז) (מעניין הביטוי "עוז והדר", דר באמהרית = תרנגול). כפי שכתבתי בעבר: פליאדות = כימה = תרנגול = סוכות – כפורת.

תיש – עז (תיש / עז בלטינית: Capri – קפר – כפר).

מלך אלקום – צלף קוצני (אגב, זהו כנראה מקור שמו של צלפ-חד בן חפר, אבו אל בנאת) - כפר (לטינית: capparis spinosa) (אנגלית: thorny caper) (ערבית: כבאר – כפאר).

מהצלף הכינו יין קפריסין, השתמשו בו בין השאר כדי לתת עזות לציפורן (שחלת), בבלי כריתות פרק א: "יין קפריסין ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה";    ירושלמי יומא פרק ד: "יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה".   ראו עוד במאמר "אלישה - קפריסין".

פרי הצלף נקרא גם אביונה שעניינה גם תשוקה, קהלת יב5: "גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ".    וגם שאר החיות המוזכרות ידועות כמסמלות תשוקה.