קוד: ביאור:משלי ל1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ל פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 סיכום |
דברי אגור בן יקה המשאי (מבני ישמעאל) הם המשא (נאום התוכחה) הזה:
נאום הגבר אל בנו איתיאל, ואל כל אדם החושב "איתי אל (אני באותה רמת חכמה של האל) ואוכל (אני יכול לעשות הכל בתבונתי)":
אלה הם דברי שלמה, אשר אגר (אסף) את הבינה, ובעבור מרבית הבינה הקיא את המשא (הנבואה), כי נטלה ממנו.
על כי נאום דברי הגבר (הוא שלמה) היה לומר 'בעבור איתי-אל', וחוזר ומפרש לומר שאמר 'בעבור איתי-אל ואוכל', ר"ל "ה' עמדי, והוא נתן לי חכמה מפיו, ולזה אוכל לעשות מה שלבי חפץ להרבות נשים וכסף וזהב, כי עם-כל-זה לא אסור לבבי מה', כי אין חכם כמותי צריך גדר ושימור". אם-כן, על כי סמך על אסיפת רב הבינה אמר "ארבה נשים וגו' ולא אסור וגו'", ולבסוף נאמר בו "נשיו הטו את לבבו", ואחר זה נאמר "ויתאנף וגו' כי נטה לבבו וגו' הנראה אליו פעמיים", וכאומר: מה שנראה אליו פעמים - כבר נראה, אבל מעתה לא הוסיף להראות לו עוד, בעוון כי נטה לבבו מה'. אם-כן, מרבית אסיפת הבינה היתה סיבה לסלוק הנבואה.
טוב ללמוד מדעי הטבע, אבל יחד עם זה צריך להכיר במגבלות שלנו, כבני אדם, להבין את סודות הבריאה.
פרק ל נפתח בקטע בן 4 פסוקים, שבו אגור בן יקה נושא משא (נאום תוכחה) אל איתיאל ואוכל. השמות הם סמליים:
- איתיאל הוא אדם החושב שהאל נמצא איתו, כלומר באותה רמה שלו; אוכל הוא אדם החושב שיוכל לעשות כל דבר. שניהם מסמלים את הגאוה האנושית, ובפרט את הגאוה של המדענים, החושבים שיוכלו בחכמתם להבין את הסודות שלפיהם ה' ברא את העולם, ולהשתמש בסודות אלה כדי להשיג כל מטרה.
- מצד שני, אגור בן יקה הוא אדם שאגר, צבר ידע רב ואז הקיא אותו. הוא מסמל את האכזבה האנושית הבאה לאחר הגאוה - כשהאדם מגלה, שלמרות כל חכמתו וידיעותיו, ישנם סודות שלעולם לא יידע ודברים שלעולם לא יוכל לעשות.
אגור בן יקה מוכיח את איתיאל ואוכל על גאוותם; הוא אומר להם: אתם חושבים שאתם יודעים הכל, אבל אני כבר יודע שאינני יודע -
- כי היום אני מרגיש בער (בור, טיפש) יותר מכל איש, ואין לי בינה של אדם, וכאילו לא למדתי חכמה אנושית כלל; היום אני כבר לא מחזיק בחכמה ובתבונה המקובלות אצל רוב בני האדם; אני מכיר בכך שהחכמה והתבונה האנושיים הם מוגבלים.
במקום זה, אני יודע דעת קדושים - אני מבין שרק ידע שבא מהתגלות של רוח הקודש, מעל לחכמה האנושית, יכול לפתור את השאלות היסודיות על בריאת העולם (בפסוק 4) -
1. אגור בן יקה הוא שמו של החכם שחיבר את הקטע הזה: "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש...
"
(הגאון מווילנה, וכן מלבי"ם); ראו
משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים.
2. ויש מפרשים שזה כינוי לשלמה (רש"י ע"פ חז"ל), וכמו ששלמה נקרא קהלת, כך הוא גם נקרא אגור (אגר = אסף = קהל).
בכל מקרה, שמו הוא סמלי:
א. יקה מלשון הקאה, כמו במשלי כג8: "פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה
" (פירוט). אגור בן הוא אדם "שאגר את הבינה והקיאה
"
(רש"י, מצודות).
הוא צבר הרבה מאד תבונה, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה שכל
תבונתו לא יכולה לעזור לו לפתור את השאלות הקיומיות של העולם, התאכזב
מהתבונה
והקיא אותה.
ב. יקה מלשון יקהה, משמעת וציות, כמו במשלי ל17: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר
" (פירוט). גם באכדית ישנו שורש דומה, שמשמעו הקשבה ותשומת-לב (שמעתי מפרופ' יעקב קליין).
1. איתיאל ואוכל הם שמותיהם של החכמים שעבורם נכתב הקטע הזה: "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור
בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו
איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו
והשיב להם
"
(מלבי"ם, וכן הגאון מווילנה). וייתכן שהם בניו של אגור (ראו בפסוק 7).
2. ויש אומרים שגם אלה כינויים של שלמה: "אמר הגבר, זה שלמה, המשא הזה על עצמו...
"
(רש"י).
בכל מקרה, השמות הם סמליים: "אמר: אִתִּי אֵל, ואוּכָל לעשות, ולא אכשל
"
(רש"י); אלה הם אנשים הבוטחים בתבונתם, חושבים שהם באותה
רמה של ה', חושבים שהם יכולים להציע תיקונים ושיפורים במצוות ה' או באופן
הנהגת העולם.
1. לפי רוב המפרשים, מַשָּׁא הוא נאום רציני ו'כבד', נאום תוכחה.
- אולם לפי זה, היה ראוי לכתוב את המילה "משא" בתחילת הפסוק, כמו למשל בישעיהו יג1: "מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ
", ולכתוב "משא אגור בן יקה".
2. לכן יש מפרשים
(ראו דעת מקרא), שבפסוק זה
משא הוא שמו של אחד מבני ישמעאל, שנזכר בבראשית כה14-18: "וּמִשְׁמָע וְדוּמָה
וּמַשָּׂא... וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה
",
ו"אגור בן יקה המשא" הוא "אגור בן יקה מבני משא". שלמה היה בקשר עם חכמים
רבים מעמים אחרים, וביניהם גם עם חכמי ישמעאל, ואחד מאותם חכמים היה אגור
בן יקה המשאי. ניתן לפרש באותו אופן גם את הכותרת לפרק הבא,
משלי לא1: "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא
".
- אמנם, בשום מקום אחר בתנ"ך, מחוץ לספר משלי, לא מצאנו ראיה לכך שבני משא הפכו לשבט עצמאי עם מלך עצמאי, ולא מצאנו אף אדם אחר שנקרא בשם זה.
פרק ל פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |