קוד: ביאור:ויקרא כו38 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ויקרא כו38: "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם, וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם
"
לכאורה נראה שהפסוק מתאר כליון מוחלט - עם ישראל יאבד לחלוטין בין הגויים, כאילו שהארץ אכלה ובלעה אותו ולא נשאר ממנו זכר ח"ו. אבל, בהמשך הפרשה נאמר שזה לא יקרה,
ויקרא כו44: "וְאַף גַּם זֹאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם,
לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם
".
אם כך, מה פירוש ואבדתם?
1.
ואבדתם - "כאבידה המתבקשת
"
(רב פפא,
בבלי מכות כד.): כמו אֲבֵדָה שבעליה מחפש אחריה עד שהוא מוצא,
דברים כב2-3: "וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.... וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל
אֲבֵדַת
אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ...
",
תהלים קיט176: "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
" (פירוט), כך ה' כביכול יחפש את בני ישראל האבודים בגלות עד שימצא את כולם,
יחזקאל לד16: "אֶת
הָאֹבֶדֶת
אֲבַקֵּשׁ, וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת הַחוֹלָה
אֲחַזֵּק, וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט
".
2.
ואבדתם - "כשתהיו פזורים, תהיו
אבודים זה מזה
" (רש"י): העם כולו לא יאבד - הוא רק יתפזר עד כדי כך, שכל אחד מחלקי העם יחשוב שהחלקים האחרים הלכו לאיבוד. כמו שאנחנו חושבים שעשרת השבטים אבודים, "ואבדתם בגוים - רבי עקיבא אומר: אלו עשרת השבטים שגלו למדי
" (ספרא), גם הם כנראה חושבים שאנחנו אבודים. אבל באחרית הימים ייפגשו כל השבטים בירושלים,
ישעיהו כז13: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ
הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָים
" (פירוט).
3. וגם על אבותינו נאמר שהיו
אובדים במצרים עד שה' גאלם,
דברים כו5: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: אֲרַמִּי
אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב
" (פירוט).
ומה פירוש ואכלה?
1.
ואכלה אתכם ארץ אויביכם - כעונש על חטא המרגלים,
במדבר יג32: "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ
אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת'
". כשבני-ישראל מואסים בארץ-ישראל ואומרים עליה שהיא "ארץ אוכלת יושביה", ה' מוציא אותם לגלות כדי שיראו שהמצב שם לא טוב יותר.
2.
ואכלה - "כאכילת קישואין ודלועין
"
(מר זוטרא,
בבלי מכות כד.), שגם כשאוכלים אותם, תמיד נשאר קצת בשר סמוך לקליפה. גם אם רבים מבני ישראל יתבוללו וייטמעו בין הגויים, תמיד יהיו יהודים שיישארו דבוקים ביהדותם.
3.
ואכלה - "אלו המתים בגולה
" (רש"י). ודאי יהיו יהודים שימותו במשך הגלות הארוכה וייקברו בארצות אויביהם, כך שהארץ כביכול "תאכל" אותם, אולם העם כולו ישרוד.