תגובה ל:
רכוש הזולת שנכתבה ב13:43:45 06.03.2005
בתורה יש מצוות רבות שקשורות לרכוש הזולת. אחד העקרונות של חז"ל
בפרשנות התורה הוא, שאין שום מצוה מיותרת - אין שום מצוה שניתן להסיק מתוך
מצוות אחרות (כמו במתמטיקה - כשבונים מערכת של אקסיומות, דואגים לכך שלא
תהיה אף אקסיומה, שניתן להסיק אותה מתוך האקסיומות האחרות).
לפי עיקרון זה, ניסו חז"ל (בתלמוד הבבלי,
בבא מציעא סא. והלאה)
להסביר את הייחוד של כל אחת מהמצוות שקשורות לרכוש הזולת - מה יש בכל
מצוה, שלא ניתן להסיק מהמצוות האחרות; ומה אין בכל מצוה, שיש במצוות
האחרות.
במאמר זה אנסה לסכם את ההסברים של חז"ל ולהוסיף הסברים חדשים.
-
האיסור על הלוואה בריבית ,
האיסור על לקיחת שוחד
והאיסור על מכירת הקרקע לצמיתות מיוחדים
בכך, שהם קיימים גם כאשר הזולת נותן את כספו או רכושו ברצון; גם אם הזולת
רוצה לשלם ריבית בתמורה להלוואה, לשלם שוחד לשופט, או למכור את הקרקע שלו
לצמיתות - אסור לקחת. מצד שני, איסורים אלה קיימים קיים רק במקרים
מסוימים -
בעיסקה של הלוואה ,
במשפט , או
בעיסקה של מכירת קרקע ; במקרים אחרים, מותר לכל אדם לתת מתנה לחבירו, ולכן לא ניתן להסיק מאיסורים אלה, שאסור לפגוע ברכושו של הזולת באופן כללי.
-
האיסור על רמאות בכלי-מידה מיוחד
בכך, שהוא מתחיל עוד לפני שהזולת נפגע - אסור אפילו להחזיק בבית כלי-מידה
לא הוגנים, גם אם לא משתמשים בהם. מצד שני, איסור זה מתייחס רק לעסקאות
שיש בהן כלי מידה, ולכן לא ניתן להסיק מאיסור זה, שאסור לפגוע ברכושו של
הזולת באופן כללי.
-
האיסור על הונאה בעסקים מיוחד
בכך, שהוא תלוי במידע חיצוני - מחיר השוק. האיסור הוא למכור חפץ מעל מחיר
השוק, או לקנות חפץ מתחת למחיר השוק. גם אם המוֹנֶה בכלל לא ידע מהו מחיר
השוק, ולא התכוון להונות - הוא עדיין חייב להחזיר את ההפרש
(ע'
רמב"ם, הלכות מכירה יב ) .
למרות שהעיסקה עצמה נראית כשרה לחלוטין - החלפת חפץ בכסף, ההבדל בין עיסקה
זו לבין עסקאות אחרות גורם לכך שהעיסקה תהיה אסורה. מצד שני,
עד כמה שידוע לי, האיסור חל רק כאשר הזולת מפסיד, ולכן לא ניתן להסיק ממנו את האיסורים הבאים:
- האיסורים הכלליים -
גזל = לקיחת רכוש בכוח ,
גניבה = לקיחת רכוש בסתר ,
עושק = עיכוב רכוש שנמצא בידינו ,
הכחשה = העלמת רכוש שנמצא בידינו -
חלים גם כאשר הזולת אינו מפסיד כלום - אסור לגזול/לגנוב/לעשוק/להכחיש על
חפץ, גם אם נותנים לזולת את מחירו המלא, ואפילו יותר מזה; וגם אם המטרה
היא שהזולת ירוויח (כגון: אדם שגונב מחבירו, כדי שבית המשפט יחייב אותו
לשלם לו קנס).
- ויש שני איסורים, שאינם מוסיפים על האיסורים הקודמים אלא להיפך - מגבילים אותם:
א.
איסור הלנת שכר שכיר הוא
מקרה פרטי של עושק, ומטרת הפסוק היא לקבוע ממתי מתחיל האיסור - האיסור
מתחיל לאחר חצי יום (למשל: אם אדם שוכר שכיר-יום, שעובד מהבוקר עד הערב,
הוא צריך לשלם את שכרו עד הבוקר הבא, ואם לא עשה כן - עבר על איסור עושק,
וגם על איסור הלנת שכר).
ב.
איסור הסגת גבול הוא מקרה פרטי של
גניבה, ומטרת הפסוק היא להגדיר למי שייכת קרקע - הקרקע שייכת למי שקיבל
אותה בירושה מאבות אבותיו, שקיבלו את נחלותיהם בזמן חלוקת הארץ בימי יהושע
(ומי שלקח קרקע מבעליה - עבר על איסור גניבה, וגם על איסור הסגת גבול).
פירושים נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן .
הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין האיסורים:
|
לקיחת ריבית ,
שוחד ,
קניית קרקע לצמיתות
|
רמאות בכלי-מידה
|
הונאה בעסקים
|
גזל ,
גניבה ,
עושק ,
הכחשה
|
יש איסור כשהזולת מתנגד
|
V
|
V
|
V
|
V
|
יש איסור גם כשהזולת מסכים
|
V
|
-
|
-
|
-
|
יש איסור בעסקאות מסוג מיוחד
|
V
|
V
|
V
|
V
|
יש איסור בכל סוגי העסקאות
|
-
|
-
|
V
|
V
|
איסור על תוצאת המעשה
|
V
|
V
|
V
|
V
|
איסור גם על המעשה עצמו
|
-
|
V
|
-
|
V
|
איסור אפילו על ההתכוננות למעשה
|
-
|
V
|
-
|
-
|
יש איסור כשאנחנו יודעים שאנחנו פוגעים ברכוש הזולת
|
V
|
V
|
V
|
V
|
יש איסור גם כשאנחנו לא יודעים שאנחנו פוגעים ברכוש הזולת
|
-
|
-
|
V
|
- |
במאמר זה דיברנו על איסורים ("מצוות לא-תעשה") בלבד; בנוסף לאיסורים אלה,
יש גם חיובים ("מצוות עשה") שמחייבים לדאוג לרכושו של הזולת .
מצד אחד, מצוות אלה מחייבות אותנו להתאמץ יותר; מצד שני, במקרים מסוימים
מותר לנו לקבל מהזולת פיצוי על ההשקעה שהשקענו בדאגה לרכושו, ולכן יש מקום
לחשבונות - אם ההפסד שייגרם לנו כתוצאה מקיום מצוות אלה גדול מהרווח
שייגרם לזולת, אין אנו חייבים לקיימן. זאת בניגוד לאיסורים שנזכרו במאמר
זה, שהם מוחלטים ואינם תלויים ברווח שאפשר להרוויח מהפרתם.