ערך החסד, עזרה לזולת

קוד: ערך החסד

סוג: מצוות_ערך

מאת:

אל:

יש מצוות רבות בתורה שמחייבות את האדם לעזור לרעהו. אך האדם חייב גם לדאוג לעצמו. כדי לשמור על איזון, חשוב לדעת במדוייק מהן חובותיו של האדם כלפי הזולת.

1. השארת תבואה לעניים ולחלשים

בזמן התורה, כל אדם שהיה לו שדה, היה חייב להשאיר חלק מהתבואה לחלשים (עניים, גרים, יתומים, אלמנות ולויים) . 

המתנות האלו התאפיינו בכמה מאפיינים:

• הן לא דרשו מאמץ של הנותן, אלא מאמץ של המקבל בלבד: בעל השדה היה צריך רק "לעזוב" את התבואה בשדה, והנזקקים היו צריכים לבוא ולקחת אותה ( החשיבות של זה מוסברת כאן ).
• הן לא התבססו על הצורך של המקבל, אלא על ההכנסה של הנותן בלבד: ככל שצמחה יותר תבואה בשדה, בעל-השדה נדרש לתת יותר מתנות. המתנות היו לפחות 10% מהתבואה (מעשר עני), אך בצירוף שאר המתנות (לקט, שכחה, פאה, פרט ועוללות) מגיעים לאחוז גבוה יותר.

בימינו, לרוב האנשים העשירים אין שדה, ולכן הדרך הנכונה והמקובלת לקיים מצוות אלו היא, לתת אחוז מסויים מההכנסה, בין 10% ל-20%, כמתנות לנזקקים. זו המצוה שנקראת בימינו "מעשר כספים".

2. עזרה לחלשים לשמוח בחגים

בכל חג, כל אדם מישראל חייב לשמוח בחג ולשתף את החלשים בשמחתו . זוהי מצוה נפרדת מהמצוה להשאיר תבואה לחלשים, והיא שונה ממנה בכך שהיא מבוססת על ההוצאה של הנותן : כמה שהאדם מוציא על שמחת החג של עצמו ושל משפחתו, כך הוא צריך להוציא גם על שמחת החג של החלשים, כפי שמוסבר כאן .

שתי המצוות הללו מחייבות את האדם לתת מתנה - ללא תמורה וללא דרישה להחזיר.

בנוסף למצוות אלו, יש מצוות המחייבות את האדם לתת הלוואה - כלומר, הוא חייב לעזור, אך מותר לו לדרוש שהם יחזירו לו את הכסף שהשקיע או יתנו לו פיצוי על הכסף שהפסיד:

3. הלוואת כסף לעניים

אדם שנתן אחוז מסויים מהכנסתו לצדקה - עדיין לא יצא ידי חובתו בכל מה שנוגע לעזרה לזולת: על-פי התורה, אדם חייב להלוות לרעהו , בלי ריבית, סכום בלתי-מוגבל, על-פי הצורך של המקבל . אך לא כל צורך מזכה בהלוואה:

• ע"פ ויקרא כה 35, יש להלוות לכל אדם שאיבד את כושר העבודה שלו, וצריך הלוואה כדי לחדש את היכולת שלו להתפרנס: " וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך- והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך ". ע"ע הלואה לצורך חידוש כושר העבודה . הסיוע יכול להיות גם על-ידי שותפות בעסק, ובלבד שלא לוקחים ריבית.
• ע"פ דברים טו8, יש להלוות לכל אדם שחסר לו משהו שהיה לו בעבר, כאשר המחסור הוא מספיק גדול עד שהאדם מוכן למשכן חלק מחפציו תמורת ההלוואה: " כי פתוח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו ". ע"ע הלואה לכל מטרה, תמורת משכון .

4. אהבת אחים וגֵרים

עזרה לזולת לא מוגבלת לרכוש וכסף בלבד: כתוב בתורה ואהבת לרעך כמוך , ועל הגֵר כתוב פעמיים: ואהבתם את הגר, ואהבת לו כמוך . המשמעות של מצוה זו היא, שאדם צריך לרצות שיהיה לרעהו, כל מה שהוא רוצה שיהיה לו.

אין משמעות לרצון ללא מעשה: כל מה שהאדם נותן לעצמו, הוא צריך להסכים גם לתת לאחרים, אם הם רוצים, ואם הם מוכנים להתאמץ כמו שהוא התאמץ כדי להשיג את הדברים (לעבוד אותו מספר שעות, לוותר על דברים אחרים וכד').

מצוה זו דומה למצוות מתנות החלשים, בכך שהיא תלויה בהוצאה של הנותן : כמו שהאדם נותן לעצמו, הוא צריך לתת גם לאחרים.

5. סיוע גופני לאחים במצוקה

כשאדם נמצא במצוקה, חייבים להגיש לו סיוע פיסי. כמה מקרים מזכים בסיוע מסוג זה:

• הצלת חיים של אדם שנמצא בסכנה.
• השבת אבידה .
• סיוע בעבודה או בנסיעה - פריקת מטען, הקמת מטען שנפל, הקמת בהמה שנפלה, תיקון רכב שהתקלקל באמצע הכביש וכו'. כאן, העזרה מותנית בכך שרעהו מוכן להשתתף עמו בעבודה ולעזור לעצמו ככל יכולתו, כמו שנאמר " הקם תקים עמו ".

מצוות אלו דומות למצווה להלוות לעניים, בכך שהן תלויות בצורך של המקבל : האדם חייב לעזור לרעהו לפי צרכיו של רעהו, גם אם הוא עצמו לא היה צריך עזרה מסוג זה.

אדם שהציל את רעהו, השיב לו אבידה, או סייע לו בעבודתו - רשאי לדרוש ממנו פיצוי על הכסף או הזמן שהשקיע בכך; כלומר, מדובר כאן בהלוואה ולא במתנה (ע"ע סל הבריאות ).

טבלת סיכום

במאמר זה התייחסנו רק לחיובים ("מצוות עשה"). בנוסף לחיובים אלה, יש גם איסורים ("מצוות לא תעשה") שאוסרים לפגוע ברכוש הזולת .

לעיון נוסף

• מאמרים בתנ"ך על עזרה לזולת
• מאמרים בתנ"ך על היחס לעניים
• האם האחריות לעזרה לזולת מוטלת על הפרט או על החברה כולה?
• דיון על מדינה סוציאלית