האם מותר לסמוך על השכל בלימוד התורה?

מאת: אראל

קוד: לסמוך על השכל?

בין שאר הטענות נגד חדשנות בפירוש המצוות , יש גם טענות כלליות נגד שימוש בשכל:

1. טענה: הרבנים של ימינו יותר חכמים ממך, ולכן הם בוודאי צודקים.
   

   תשובות: 
   א. לא תמיד החכם יותר הוא הצודק .
   ב. יש בעולם המון אנשים שהם חכמים יותר ממני, ואני לא יכול לציית לכולם, ולכן בסופו של דבר אני חייב להחליט בשכל שלי מה לעשות.
   ג. כל עוד לא המציאו "מד חכמה" שמאפשר לבדוק מי חכם יותר, אין משמעות מעשית לטענה זו.
   

2. טענה: מי שסומך על השכל שלו ולא על רבנים עלול לטעות!

   תשובה:  אין משמעות לטענה, שמסתמכת על עיקרון בלתי ניתן למימוש . יש המון רבנים והמון אפשרויות - חלק מהם טוענים שהאחרים הם כופרים ולא ראויים להיות רבנים... כדי להחליט מי מהם צודק, וכדי לבחור את הרב הנכון, אני חייב להשתמש בשכל שלי, שעלול לטעות (הוכחות שבחירת רב היא משימה קשה - ע' למטה)! כלומר - אין שום אפשרות שלא להשתמש בשכל, ולכן הטענה (לפחות בצורתה הנוכחית) היא חסרת משמעות.
   הגישה של "שמע בקול החכם ביותר" היא גם מאד "לא חינוכית", כי חכמים יש גם מחוץ לעולם התורה - יש חכמים גויים, בודהיסטים, נוצרים, מוסלמים... יש גם חכמים רפורמים, קונסרבטיבים, קראים... מי שיבטל את השכל שלו וינסה לקבל החלטות רק על-סמך דבריו של "החכם הגדול ביותר" - עלול להגיע למסקנה שצריך להחליף דת, ואז - לא יעזרו כל הטיעונים ההגיוניים של "ערכים" ושאר הארגונים להחזרה בתשובה, שהרי הוא כבר לא ישתמש בשכל שלו כדי להקשיב להם...
   

3. טענה: כמו שאתה סומך על רופאים בענייני בריאות - עליך לסמוך על רבנים בענייני תורה.

   תשובה:  המשל לא נכון כי לא תמיד צריך לסמוך על רופאים; המשל לא מתאים לנמשל כי רבנים הם לא רופאים .

4. טענה: מי שסומך על השכל שלו ולא על רבנים הוא גאוותן!

   תשובה:  להיפך - מי שסומך בעיניים עצומות על הרב שלו הוא גאוותן .

6. טענה: אם תסמוך על השכל שלך ולא סומך על רבנים - בסוף תלך עם תפילין בצבע אדום.

   תשובה: זה לא מוכיח שום דבר .

7. טענה: אם תלמד 3 שנים בישיבה תבין שאתה טועה / אם תקרא את ספרים X Y Z תבין שאתה טועה.

   תשובה:  תמיד כדאי ללמוד יותר ולהתעמק יותר, אך בינתיים צריך לגבש דעה, וגם אתה (תהיה מי שתהיה) בוודאי נוהג כך - ע' במאמר רמת ההעמקה .

הוכחות לכך שבחירת רב היא משימה קשה שדורשת שימוש בשכל:

 1. בדבריהם של רבנים מסוימים - בעבר וגם בימינו , שכותבים על רבנים אחרים, שהם אינם ראויים להורות. לא מדובר כאן במחלוקת רגילה על עניין מסויים בתורה, אלא במחלוקת על עצם ה"כשרות" של רב מסוים. (ואי אפשר להגיד כאן "אלו ואלו דברי אלקים חיים", כי במקרה זה, החולקים בוודאי אינם סבורים, שדברי הרב שהם חולקים עליו הם "דברי אלקים חיים") . מכאן, ששאלת ה"כשרות" של רב אינה פשוטה.

 2. בתלמוד בבלי, בכל הסוגיות המתארות את הרשעים כראשי-ישיבות וכראשי-סנהדרין (למשל סנהדרין כו על שבנא אשר על הבית, שהיה גדול הדור ודרש ב- 13 ישיבות; וכן על דואג האדומי, אחיתופל הגילוני, ירבעם בן נבט, ועוד)

 4. ברשימת הספרים שנכתבו ע"י רבנים, וצונזרו, הוחרמו או נשרפו ע"י רבנים אחרים

 5. בדיון " איך מזהים מומחה בעולם התורה? "