תגובה ל: רבנים שנכתבה ב18:19:52 14.10.2004
האמת היא, שכאשר אדם בוחר לעצמו רב, הוא נכנס לספק הרבה יותר גדול - האם הרב שבחר הוא אכן רב שראוי לשמוע בקולו?
השאלה הזו היא שאלה בכלל לא פשוטה, כפי שניתן לראות בתשובות השונות והמגוונות שקיבלתי מרבנים שונים לשאלה "איך לבחור רב?".
ניסחתי את השאלה כך: "חז"ל אמרו, שכל אדם צריך לבחור לעצמו רב שהוא מתייעץ איתו בענייני הלכה. רציתי לשאול, האם מותר לי לבחור כרב, כל אדם שקיבל תעודת הסמכה מהרבנות? או שיש רבנים שעדיף שלא לבחור אותם, כי הם עלולים להטעות אותי? אם האפשרות השניה היא הנכונה, רציתי לדעת איך אפשר להיזהר מרבנים כאלה - מה הם הקריטריונים?"
[לאחר דיון ארוך , התברר שלדעת הרב זאב, הציבור הוא זה שמחליט מי ראוי להיות רב. דעה זו למעשה יוצרת היגיון מעגלי:
* הציבור בוודאי צודק, כי הוא מסתמך על רבנים גדולים.
* הרבנים הם בוודאי גדולים, והראיה היא - שהציבור סומך עליהם.]
בשאלות הלכתיות מומלץ לפנות אך ורק לרב מורה הוראה בפועל - זאת אומרת רב שתפקידו לענות לשאלות הלכתיות. גם אחד שקיבל "סמיכה" לרבנות, על מנת שיוכל לפסוק הלכות, צריך לעבור "שימוש" שהוא כמו סטאז' אצל רב "מורה הוראה". בשאלות אחרות (עניני עבודת השם וכדומה), ניתן להתיעץ גם עם אחד שלא מורה הוראה בפועל, ולקיים בזה את הוראת המשנה "עשה לך רב".
[השואל: האם מותר לי לבחור כל רב שהוא מורה הוראה בפועל? האם אין אנשים שמתחזים לרבנים ועוסקים בהוראה, למרות שאינם ראויים לכך?]
יש לבחור רב שהוא ידוע כתלמיד חכם ובעל מדות טובות וככל שהוא יותר תלמיד חכם ויותר בעל מדות טובות יש להעדיפו.
[השואל: איך אני יכול לבחון את חכמתו ואת מידותיו הטובות של רב, והרי לשם כך אני צריך לדעת תורה לפחות כמוהו?!]
מוקדם יותר הפניתי את השאלה לרבנים אחרים (ניסחתי את השאלה קצת אחרת - ע' בקישורים):
ברור שממש כשם שעולם הרפואה יודע להכתיף על כתפיו את טובי הרופאים כך עולם התורה יודע להכתיף על כתפיו את טובי הלומדים על פי העקרון הכתוב בחז"ל אלף נכנסים להוראה וכו'.
[השואל: כפי שהסברתי כאן , יש הבדל גדול בין עולם הרפואה לעולם התורה: בעולם הרפואה ניתן לבחון רופאים על-פי "מבחן התוצאה" (האם הם מצליחים לרפא או לא), ובעולם התורה לא ניתן לבצע מבחן זה, כי אין לנו אפשרות להסתכל בספרים של ה' ולראות מה מצבו הרוחני של כל אדם שפונה לרב].
בחירתו של רב יונקת משני מקורות – אובייקטיבי וסובייקטיבי. על אף הביקורת הנכונה על קריטריונים אובייקטיביים, יש להבחין בין שני מצבים. מצב אחד בו אנו תרים אחר מדד מובהק שימדוד את מעמדו של רב. מצב זה נשלל בצדק על ידך בשאלתך. ברם, אם לא מתייחסים למדד זה כמדד מוחלט, אזי בהחלט ניתן להשתמש בו, לאמור: מחפשים רב שלמד הרבה שנים בישיבה, שיש לו תלמידים שהולכים אחריו, שהוסמך על ידי רבנים אחרים, שנושא ונותן בהלכה ומתייחסים לדבריו (בין בהסכמה ובין כראייתם כראויים לביקורת) וכדו'. אף אחד מאלה אינו סימן מובהק, ובהחלט ייתכן כי הרב הראוי לא יהיה אם אחד ממרכיבים אלה, אולם באופן עקרוני זו הסביבה הרוחנית בה תרים אחר הרב.
ברם, אין זה מספיק. אז בא תורה של ההבנה הסובייקטיבית. כשמוצאים רב הנותן מענה לשאלות המטרידות, שיודע לתבוע והוא מעניק לאדם אתגר של ממש, שמכוון לפנימיות של האדם ומוציא ממנו את הטוב שבו – יודעים שנמצאים במקום הנכון, ובחרו ברב נכון. הצירוף של ממדים אובייקטיביים עם אינטואיציה פנימית הוא הדרך הראויה לעשות לך רב.
השואל: אני עדיין מוטרד מהסכנה לבחור ברב שאינו ראוי כלל (כמו "רב רפורמי" המתחזה לאורתודוקסי וכד`). איך אפשר להינצל מסכנה זו, אם הידע שלי בתורה אינו מספיק כדי להבחין בין רב אמיתי לבין מתחזה?
ר' שרלו: אינני רואה סכנה זו מול העיניים.
כל בר דעת יודע להבחין בין מי שהוא רב למי שאינו.
הרב היחיד שתשובתו הסתמכה על דברי חז"ל היה -
אכן בחירת רב הוא דבר קשה.
חז"ל הדריכו אותנו במאמרם :" אם דומה בעיניך רבך כמלאך ה’ צב-אות ילמד תורה מפיהו"
כלומר צריך רב שדומה למלאך...!.
אך ישנה בעיה קטנה אדם רגיל לא פגש מלאך אז איך יתכן להשוות את רבך לדבר שאינו בנמצא ? .
התשובה פשוטה וברורה:
א. לכולנו יש שולחן ערוך אחד. (ואין לזה שום קשר לרב).
ב. כשם שאין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ כך גם הוא אינו לומד אצל מי שליבו אינו חפץ ללמוד אצלו...!.
ג. תשתדל למצוא רב העונה להגדרה היותר קרובה "למלאך ה’".
ד. אפשרי שיהיו לאדם כמה רבנים לכמה תחומים ואין בכך כל בעיה.
ואכן, דברי הרב שיינברג מחזקים את הטענה שטענתי בתחילת המאמר, שבחירת רב היא דבר קשה, ולכן מי שבוחר רב עלול לטעות, לא פחות ממי שפוסק לעצמו!