תגובה ל: לא להלוות בריבית לישראלשנכתבה ב14:55:54 27.12.2004
אחד העקרונות החשובים בתורה הוא(ויקרא כה42-55) " כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים; לא יימכרו ממכרת עבד... כי לי בני ישראל עבדים - עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים ": בני ישראל הם עבדים של ה' בלבד, ולא של בני-אדם. לכן התורה לא מאפשרת לאדם למכור את עצמו לצמיתות: הוא רשאי להיות עבד לכל היותר שש שנים; אם הוא מאד רוצה להישאר לאחר מכן - הוא צריך לרצוע את אוזנו (לאות השפלה, כדי להדגיש שזה לא המצב הרצוי; שמות כא 5-6), וגם אז הוא נשאר עד שנת היובל ולא יותר.
אבל אדם יכול להיות עבד גם בלי למכור את עצמו לעבדות: כשאדם לוקח הלוואה הוא משועבד למלוה, הוא צריך לעבוד קשה כדי להחזיר את ההלוואה. ההקבלה בין הלוואה לבין עבדות נרמזת בכמה מקומות:
אם ההלוואה היא בלי ריבית, השעבוד הוא מוגבל וסביר; גם המלווה עבד כדי להשיג את הכסף הזה, וזה הוגן לדרוש מהלווה שיעבוד כדי להשיג את אותו הכסף בחזרה.
אבל אם ההלוואה היא בריבית, העבדות עלולה להימשך לנצח - ההלוואה תתפח עוד ועוד, כמו נשיכה של נחש (לכן היא נקראת " נשך "), והלווה ישתעבד למלווה לצמיתות.
רעיון זה יכול להסביר גם את ההבדל בין הלוואה בריבית לבין השכרה.
מותר להלוות בריבית לגויים, כשם שמותר להחזיק עבדי-עולם מן הגויים. לפי כמה דעות, מצוה להלוות בריבית לגויים, וגם מצוה להחזיק עבדי-עולם מן הגויים. והטעם הוא אותו טעם: בני-ישראל הם עבדים של ה', ואסור להם להיות עבדים של בשר ודם; הגויים לא קיבלו על-עצמם להיות עבדי ה', ולכן מותר להם להיות עבדים של בשר ודם (ע"ע העבדת גויים בפרך). כמובן שאין כאן גזענות, כי הכל תלוי בבחירתו של האדם - כל אדם יכול לבחור להיות עבד של ה' (=להתגייר), ואז גם לו יהיה אסור להלוות בריבית.
הלואה בריבית לגויים היא למעשה שיעבוד של הגויים לישראל - הגויים עובדים ואנחנו נהנים מהריבית מבלי לעבוד. זו אחת הברכות שמובטחת לעם ישראל אם ישמור את התורה (דברים כח 12-13): " ...והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראשׁ ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי-תשׁמע אל-מצות ה' אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות ", (דברים טו 6): " כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך, והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו ". השכר של מי שבוחר לעבוד את ה' הוא, שעמים אחרים יעבדו אותו.
ע"ע כסף לא צומח על העצים.