הגה = חשב או דיבר

קוד: הגיון= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, השורש הגה מציין מחשבה עמוקה; בלשון המקרא, הוא מציין גם מחשבה וגם דיבור.

הגה = חשב

בחלק מהפסוקים, מתייחס הפועל הגה לנושאים הקשורים למחשבה, למשל:

הגה = דיבר

בחלק מהפסוקים, מתייחס הפועל הגה לנושאים הקשורים לדיבור, למשל:

הגה = השמיע קול

בחלק מהפסוקים, הפועל הגה מציין קול שאינו דיבור, כגון קול של חיה: או בכי ויללה: או נגינה:

לימוד תורה

בכמה מקומות נזכר הפועל הגה ביחס ללימוד תורה:

חכמי ישראל התלבטו, האם הפועל הגה בפסוקים אלה מציין מחשבה או דיבור, שאלה שיש לה גמ משמעות הלכתית - האם אדם שעוסק בתורה במחשבה בלבד, ללא דיבור, צריך לברך את ברכת התורה? (ראו ערוך השולחן אורח חיים מז; ראו גם יהושע רוזנברג על תהלים א).

כך גם ביחס לתפילה:

ישנם פסוקים שבהם שתי המשמעויות - מחשבה ודיבור - מתאימות:

"מעניין שגם ביוונית לוגוס הוא גם מחשבה או רעיון, וגם דיבור" (חגי הופר).

פסוקים נוספים

  • תהלים צ9: "כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה" - המפרשים פירשו מעניין דיבור: "שנינו מסתיימות מהר כמו הדיבור, שברגע שיוצא מהפה הוא נעלם".
  • תהלים ט17: "נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה" - המפרשים פירשו מעניין מחשבה: "כשה' גורם לרשע להיכשל במעשי ידיו הוא, אנשים חושבים על ה' ועל השגחתו בעולם".
  • תהלים ב1: "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק"
  • תהלים לח13: "וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ" (פירוט)
  • תהלים לט4: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"

תגובות