המחנכת החכמה משפצת את בית הספר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   סיכום 
ט1 חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה;

 סגולות

גברת חכמות החליטה לבנות בית-חינוך. היא עשתה בו חצר מפוארת וחצבה שם שבעה עמודים נאים;

 מצודות

כל אחת מהחכמות בנתה בית לעצמה,   בנויה על הרבה עמודים, וחצובים (כרותים וחתוכים) המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה.


 עצות

כדי לעודד תלמידים לבוא לבית הספר, יש להשקיע בעיצוב הארכיטקטוני שלו, כך שיהיה נעים ומושך. כך עושה המורה החכמה: היא בונה בית-ספר וקוראת לתלמידים לבוא ללמוד בו. היא משקיעה בצורה החיצונית של בית הספר, ולכן בונה אותו "על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה" (מצודת דוד).

 הקבלות

1. חכמוֹת - צורת רבים, אבל הפעלים בהמשך המשפט הם בלשון יחיד, ולכן מסתבר שהכוונה לאשה הנקראת כך, "גברת חכמות". אשה זו גם מסמלת את החכמה המופשטת, חַכְמוּת. היא נזכרת בפסוקים נוספים בספר משלי:

  • בפרק א היא יצאה החוצה, וניסתה לקרוא לפתיים שנמצאים ברחובות, שיבואו ללמוד, משלי א20: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ... עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי... תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי..." (פירוט). אולם היא נכשלה (שם פסוק 24): "יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ, נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב".
  • בפרק ט היא החליטה לנסות שוב, הפעם בדרך אחרת: היא בנתה בית-ספר משלה, "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ", הכינה סעודה דשנה, ושלחה את נערותיה לקרוא לפתיים שיבואו לאכול, "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא... מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה... לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי".
  • ובפרק יד היא בונה את ביתה הפרטי, משלי יד1: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (פירוט).

כך היא מקיימת את העצה במשלי כד27: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ" (פירוט).

2. הפרק מייעץ לבנות בית לחכמה, בית שבו כל אדם יוכל להתגונן מהפיתויים שבחוץ וללמוד יראת ה'. בימינו ישנם כמה ארגונים המקיימים עצה זו - תנועת חב"ד מקימה "בתי חב"ד" בכל רחבי העולם, כך גם תנועת הידברות, ראש יהודי ועוד. על כל הארגונים הללו אפשר לקרוא את הפסוק "חכמות בנתה ביתה".

3. חכמות נזכרת גם במשלי כד7: "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ" (פירוט), גם שם אפשר לפרשה על אישה חכמה או על החכמה המופשטת.

 דקויות

למה דווקא שבעה עמודים?

1. אולם עמודים: ע"פ 'דעת מקרא', בבתי העשירים היה נהוג לבנות, בכניסה לבית, אולם-עמודים ובו שבעה עמודים, בצורת ח:

ססססס ס ס ס

ססססס     ס

ססססס ס ס ס

(הבית בצד ימין, העמודים בצד שמאל). אולם-העמודים שימש לאירועים וסעודות; מכיוון שהחכמה רוצה להזמין את התלמידים לסעודה, היא בונה אולם-עמודים.

- אולם, עדיין לא ברור למה דווקא 7 עמודים, שהרי הדבר תלוי בצורת הבית ובגודלו; ייתכנו גם בתים עם 5 עמודים או עם 10 עמודים:

  • ססססס ס ס    ססססס ס ס ס ס

    ססססס   ס    ססססס       ס

    ססססס ס ס    ססססס       ס

                 ססססס ס ס ס ס

ב"דעת מקרא" יש תצלום של בניין שנתגלה בחפירות, אבל לא הצלחתי לזהות שם 7 עמודים.

2. עניין של יופי: המספר שבע מציין, לפעמים, כמות גדולה כלשהי, לא דווקא 7 בדיוק. ייתכן שגם כאן המשמעות היא, שהחכמה בנתה את בית הספר שלה "על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה" (מצודת דוד; ראו גם ראב"ע). כדי לעודד תלמידים ללמוד, יש להשקיע גם בצורה החיצונית של בית הספר.

3. שבעה ימים: בפרק הקודם למדנו שהחכמה היתה נוכחת בבריאת העולם - ה' ברא את העולם בחכמה. ייתכן שהפרק שלנו ממשיך את המשל, ומתאר את בריאת העולם כבניין בית; לפי זה, המספר 7 מתייחס לימי הבריאה. וכך פירשו חכמי התלמוד (בבלי סנהדרין לח:): "אדם נברא בערב שבת... כדי שייכנס לסעודה מייד; משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין (ארמון) ושיכללן והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחין, שנאמר:    'חכמת בנתה ביתה' - זו מידתו של הקב"ה, שברא את כל העולם כולו בחכמה;  'חצבה עמודיה שבעה' - אלו שבעת ימי בראשית;     'טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה' - אלו ימים ונהרות וכל צורכי עולם;  'שלחה נערותיה תקרא' - זה אדם וחוה".    המפרשים הסבירו מדוע ימי בראשית נקראו "עמודים" (מלבי"ם), אך אפשר גם לקרוא את הפסוק: "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה - שבעה": החכמה בנתה בית וחצבה עמודים, ועשתה זאת במשך שבעה ימים.

פירושים נוספים על-דרך הדרש:

4. שבעה חלקי החכמה: שבעה הספרים שיש בתורה (כאשר מחלקים את ספר במדבר ל-3 ספרים; רש"י פירוש שני), שבעה סוגים או ענפים של חכמה (ראו דעת מקרא, הערת שוליים).

- אולם, המספר 7 לא נזכר בשום מקום אחר בתנ"ך בהקשר זה; המספר המקובל לחלקי התורה בכל מקום הוא 5, וענפי החכמה, עד כמה שידוע לי, לא נמנים כלל, וודאי שלא בפרק זה.

5. שבע מידות רעות:  המילה חציבה יכולה לציין פעולה נפשית של הסרת המידות הרעות. רמז לפירוש זה ניתן למצוא בדברי הרב חיים ויטאל: "פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו" (שערי קדושה א א) - הנשמה החכמה חוצבת בעולם בעזרת הגוף; באופן דומה ניתן לפרש שהנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות של הגוף.    שבע מידות רעות נזכרו בפרק ו, משלי ו16: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע תועבות[תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ" (פירוט);   הנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות הללו, לפני שהיא מתחילה לבנות את ביתה הרוחני.

6. שבעה סוגי תלמידים: בהמשך הפרק נזכרים כמה סוגים של תלמידים: פתי - פסוקים 4, 6, חסר לב - פסוק 4, לץ - פסוקים 7-8, רשע - פסוק 7, חכם - פסוקים 8-9, צדיק - פסוק 9, קדוש - פסוק 10. לכל תלמיד יש להתייחס באופן ייחודי לאופיו ולכשרונותיו, וייתכן שכל אחד מהעמודים בבית הספר מייצג סוג אחר של חינוך.

- אולם, בהמשך הפרק נאמר, שחלק מהתלמידים הללו - הלץ והרשע - כלל אינם מוזמנים לבית הספר (פירוט).

7. שבע ספירות - ה"חכמות" הן שלוש הספירות העליונות, חכמה בינה ודעת, המייצגות את עולם השכל; וה"עמודים" הם שבע הספירות התחתונות, גבורה חסד תפארת נצח הוד יסוד ומלכות, המייצגות את עולם הרגש (רמ"ד ואלי פירוש שני).

 פרק ט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות