עדיף לקבל ביקורת מחברים מאשר מחמאות מאויבים

פצעים נאמנים ונשיקות קטלניות

1. רק לפני מספר שנים, בסוף ימי המלך דוד, רצח יואב בן צרויה את עמשא בן יתר, שמואל ב כ9-10: "וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא: הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי? וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ. וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶשׁ, וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא שָׁנָה לוֹ, וַיָּמֹת". הנשיקות של יואב השונא הפכו להיות פצעים נאמנים וקטלניים בגופו של עמשא האוהב.

2. יש גם נשים שהנשיקות שלהן עלולות להפוך לפצעים קטלניים, משלי ז13: "וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לּוֹ" (פירוט): "כי הנשיקות שלה אינן אלא נשיכות, שהרי בחלק שפתיה תדיח את הפתאים כדי לאבדם... נשיקות שמתרבות כדי שיחשוב האדם שתהיינה אהבה וחסד, ואינם אלא שנאה ודין לצודד ולאבד את הנפשות" (רמ"ד וואלי). הנשיקות הנעתרות הללו, סופן שיהפכו לפצעים נאמנים וקטלניים, משלי ז23: "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא" (פירוט).

3. יעקב אבינו חזר מחרן אל ארץ כנען. בנחל יבוק פגע בו איש שנאבק עמו ופצעו, בראשית לב25-26: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.   וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ".

זמן קצר אחר-כך, פגש יעקב בעשיו אחיו, שנשק לו, בראשית לג4: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" (פירוט). אולם הנשיקות הללו, נשיקות של אח שונא, היו נעתרות, מכבידות ומעיקות על יעקב; יעקב חשש בלי הרף שהנשיקות הללו יהפכו לנשיכות (ע"פ רש"י. תודה תומר על הקישור בין הפסוק במשלי לדברי רש"י!).   לכן בהזדמנות הראשונה שהיתה לו מצא יעקב תירוץ לחמוק מעשו ומנשיקותיו, בראשית לג13-14: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי, וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.   יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לְפָנַי עַבְדּוֹ, וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לִפְנֵי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (פירוט).

ומדוע הפצעים שנפצע יעקב במאבק עם המלאך היו נאמנים? - אולי כי הם הזכירו לו בנאמנות את המפגש עם מלאך אלהים, בראשית לב31-32: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ"; מתוך הזיכרון החד הזה, קיבל יעקב כוח להתמודד מול הנשיקות הנעתרות של עשו השונא.

פצעי תוכחה ונשיקות מחמאה

4. אחיה השילוני קילל את ישראל שיהיו כמו קנה במים, מלכים א יד15: "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת ה'" (פירוט).   בלעם בן בעור בירך את ישראל שיהיו כמו ארזים על המים, במדבר כד6: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם".

אולם, הקללה של אחיה טובה יותר מהברכה של בלעם!   אחיה קילל אותם שיהיו כקָנֶה - שהוא גמיש ואינו נשבר, ובלעם בירך אותם שיהיו כמו ארז - שרוח חזקה שוברת אותו לגמרי (ע"פ ר' יונתן, בבלי סנהדרין קה:, בבלי תענית כ.).

5. התוכחה שהוכיח משה רבנו את ישראל בספר דברים (דברים א), טובה יותר מהברכה שבירך אותם בלעם (במדבר כב-כה), שכן התוכחה של משה עוררה אותם לשפר את מעשיהם, והברכה של בלעם גרמה להם לחטוא בבעל-פעור (ע"פ מדרש).