קוד: אכל = השתמש בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
כל מקום שנאמר 'לא יאכל' 'לא תאכל' 'לא תאכלו' - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, עד שיפרט לך הכתוב, כדרך שפרט לך בנבילה": דברים יד21: "
לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי; כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ": לגבי נבלה, נאמר בפירוש שמותר להשתמש בה ע"י מכירתה לגוי; אבל לגבי איסורי אכילה אחרים (כגון בשר וחלב, ערלה, שור הנסקל) לא נאמר דבר דומה, ולפי ר' אלעזר זה אכן אסור - האיסור "לא ייאכל" מציין כל שימוש וכל הנאה שיש לאדם ממאכל זה.
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא, אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ". הפירוש המילולי הוא, שאסור להשחית עצי פרי, ומותר להשחית עצי סרק; אולם, אם משמעותו של השורש "אכל" היא "השתמש שימוש כלשהו", הרי שאסור להשחית כל עץ שיש בו שימוש והנאה כלשהי לאדם; בימינו אנחנו יודעים שכל העצים מועילים לאדם בכך שהם מייצרים חמצן (ריאות ירוקות), ולכן, לכאורה, אסור להשחית עצים כלל (פירושים נוספים).
וייתכן שזו גם המשמעות ב
משלי ל20: "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת,
אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן
" (פירוט).