קוד: אלוף= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
1. ראש, הראשון בקבוצה גדולה, המפקד העליון. משמעות זו קיימת בלשון ימינו: "אלוף הארץ", "אלוף פיקוד הצפון". היא מתאימה לשמה של האות אָלֶף, שהיא האות הראשונה, וגם צורתה בכתב העברי העתיק היא צורת ראש בקר. יש אומרים שהמילה נובעת מהפועל אִלֵּף שמשמעו לימד (ראו אלפים = שוורים מאולפים), כי מפקד מוכשר יודע לאלף את פקודיו שינהגו בהתאם לרצונו (ע"פ מלבי"ם).
2. משפחה, חמולה. משמעות זו דומה למילה
אֶלֶף, שהיא גם מספר גדול וגם כינוי למשפחה:
שופטים ו15: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? הִנֵּה
אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי'!
".
ניתן לפרש את כל הפסוקים על-פי כל אחת משתי המשמעויות, וחלק מהפסוקים ניתן גם לפרש במשמעות שלישית.
אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְּנֵי עֵשָׂו: בְנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו: אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז...": 1 ראשי השבטים של בני עשו; 2 השבטים עצמם: "
המתרגמים והמפרשים כולם פירשו שרים ומושלים, וכן תירגמתי ופירשתי גם אני עד היום הזה, ועתה בתשרי תרי"ט, בהיותי עוסק בהגהת תרגומי לשלוח אותו אל המדפיס המוציאו לאור בעיר מולדתי, ראיתי כי יותר נכון ויותר קרוב אל הדעת הוא שלא תהיה הכוונה במילת אלוף על השר והמושל אלא על המשפחה והשבט. כי הנה אחר שהזכיר בישראל (למעלה ל"ה כ"ב) ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה וגו' בני בלהה וג ' ובני זלפה וגו', ואלה השנים עשר היו אח"כ למשפחות גדולות שנקראו בשם מטות ושבטים, יזכיר גם באדום שמות נשי עשו ושמות בני כל אחת ואחת; אבל מפני שקצת מבני עשו נפרדו לכמה משפחות ושבטים, יזכיר גם-כן (פסוק ט"ו עד י"ח) שמות אלופי בני עשו, כלומר, שמות המשפחות שהיו באדום כמו השבטים בישראל: אלא שבאדום נקראו בשם אלוף... והנה, מליצת אלופי בני עשו ענינה כמליצת מטות בני ישראל (במדבר לו ט)... אחרי כתבי כל זה מצאתי כי רש"י ז"ל כתב כאן: אלה אלופי בני עשו - ראשי משפחות. נראה שהיתה דעתו כדעתי, אלא שלא הוסיף לבאר כי המשפחות אח"כ נקראו על שם אבותם, כמו שמטות ישראל נקראו על שם ראובן ושמעון ושאר בני יעקב. אבל הרא"ם לא רצה להבין דברי רש"י כמשמעתם, כי ראה שהם מתנגדים לדברי רז"ל (סנהדרין צ"ט ע"ב) שאמרו כל אלוף מלכותא בלא תגא, ופירש ראשי משפחות, שרים ונשיאים כל אחת על משפחה אחת, ונ"ל שאם היתה כוונת רש"י לפרש כן, היה מביא סיוע מן התרגום ומן התלמוד, אבל אם היתה כוונתו כפירושי, ונגד התרגום והתלמוד, בחכמה קיצר לשונו, וגילה דעתו ברמז קל. ולמטה פסוק מ' פירש וכתב: והראשונים הנזכרים למעלה הם שמות תולדותם. אח"כ מצאתי כי גם מיכעליס אמר כי האלופים הם המשפחות..." (שד"ל על בראשית לו מג).
אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי: אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל אַלּוּף צִבְעוֹן אַלּוּף עֲנָה..." - 1 ראשי השבטים; 2 השבטים עצמם.
וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם: 'אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם'" 1 המנהיגים הצבאיים של יהודה; 2 כל המשפחות בשבט יהודה (פירוט).
וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו, וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ; וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה, וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי" - 1 כל רכושם של הפלשתים יהיה קודש לה', וראשי יהודה ישתמשו בו לשם ה' (רש"י); 2 העם הפלשתי עצמו יתגייר ויהיה כאחת ממשפחות יהודה; 3 "
כל פלשתים בכללה תהיה כאיש לומד התורה אשר ביהודה, כי גם המה ילמדו התורה" (מצודת דוד).
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ, וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת..." - 1 "
כבש גדול" (רש"י בשם מנחם ויונתן), הכבש הראשון, מנהיג העדר, שאינו מעלה בדעתו שמתכוונים לשחטו; 2 כבש אהוב וביתי, שאינו מעלה בדעתו שמתכוונים לשחטו: "
תואר לכבש ביתי היודע קונהו ואוהב אותו ומלומד ללחוך בגדו, וכן הוא בלשון ערבית" (שד"ל על בראשית לו מג); 3 "
ואני ככבש ו אלוף (והוא הפָּר, כמו שגר אלפיך), אשר כל אחד מהם יובא לטבוח שלא מרצונו" (מצודות).
בַּעַל נְעוּרֶיהָ", משלי ה18: "
אשת נְעוּרֶךָ"):
הֲלוֹא מֵעַתָּה [קָרָאת]י לִי 'אָבִי, אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה'" - כשהאומה הישראלִית מתפללת לה', היא קוראת לו אָבִי או אַלּוּף נעורי, כאומרת "אני מעריצה ואוהבת אותך כמו אב או אלִיל נוער או בן-זוג מימי הנעורים".
העזבת אַלּוּף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה" - האישה הזונה עוזבת את אפילו את המנהיג הרוחני שהעריצה בימי נעוריה, או את בעלה שהקימה עמו משפחה בימי נעוריה.
אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף; מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" - 1 אל תבטחו אפילו בראשי העם כי כולם מושחתים: "
ואל תבטחו בהבטחת שר, עם כי מעולם דרך השר הוא לקיים הבטחתו, הנה עתה אל תבטחו בו" (מצודת דוד); 2 אל תבטחו אפילו בבני משפחתכם כי כולם רמאים (אבן עזרא).
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" - הנרגן, המתלונן ומתרעם ומאשים את הזולת בכוונה רעה, 1 "
מפריד מן האנשים את השר אשר עליהם, כי מורדים בו, וגם הוא נהפך להם לאויב" (מצודות), "
מפריד ממנו אלופו של עולם" (רש"י); 2 מפרק את משפחתו (פירוט); 3 מפריד מעליו את רעיו ואוהביו (ע"פ דעת מקרא).
מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה, וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף" - החוזר שוב ושוב לדבר על דברים רעים שעשו לו, 1 "
מפריד ממנו אלופו של עולם שהוא הקב"ה, שהזהירו לא תקום ולא תטור" (רש"י); 2 מפרק את משפחתו (פירוט); 3 מרחיק ממנו את רעיו ואוהביו (ע"פ דעת מקרא).
מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ? וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ! הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה!" - 1 את הרגלת את האויבים להיות המנהיגים שלך (פירוט); 2 את הרגלת את האויבים להתערב בעניינייך הפנימיים כמו בני משפחה (ראו גם בפירוש שד"ל על הפסוק).
וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי" - 1 אתה אחד מהאנשים שמיניתי לראש ולשר (מצודת דוד), ע"פ חז"ל הכוונה לאחיתופל; 2 אתה קרוב אליי כמו בן משפחה (ראו איוב יט14: "
חָדְלוּ קְרוֹבָי וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי").