עין הרע = תחושת צער שנגרמת לאנשים מסויימים, כאשר הם רואים שהזולת נהנה מרכושם

קוד: עין הרע= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו "עין הרע" היא סוג של כישוף. אבל בלשון המקרא, המושג "רע עין" מציין תמיד אדם שאינו רוצה לתת:

אבל הפירוש הזה אינו מסביר את המילה "עין" - מדוע אדם שאינו רוצה לתת נקרא דווקא "רע עין"? היה מתאים יותר לקרוא לו "רע יד"!

לכן נראה לי, שלמושג "רע עין" ישנה משמעות מדוייקת יותר.

המושג "עין רעה" מציין את המבט הרע בעיניים - מבט של צער וסבל שנמצא בעיניהם של אנשים מסויימים כאשר הם מסתכלים על הזולת ורואים אותם נהנים מהרכוש שלהם; ו"עין טובה" היא ההיפך - מבט של שמחה שנמצא בעיניהם של אנשים "טובי עין" כאשר הם רואים שהצליחו לעזור לזולת.

עין רעה בזמן מחסור

לפחות בשני פסוקים - שני הפסוקים שהובאו למעלה מספר דברים - העין הרעה קשורה למצב של מחסור: ב דברים כח54-57 המחסור נובע ממצור, וב דברים טו9 המחסור נובע משנת השמיטה. ייתכן שאפשר להסביר באופן זה גם את הפסוקים מספר משלי:
  • משלי כג6: "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תתאו[תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך" - ייתכן שהכוונה לאדם עני, שמזמין אותך לסעודה למרות שהסעודה אינה מספיקה לו; והחכם ממליץ שלא לאכול מסעודה זו, שהיא סעודה שאינה מספקת לבעליה (פירוט).
  • משלי כח22: "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ": גם כאן ייתכן שהכוונה לאדם שחרד (נבהל) ממחסור שבא או שעלול לבוא בעתיד, ולכן הוא שומר על רכושו בקנאות (פירוט), ולהיפך: (משלי כב9): "טוב עין הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל" (פירוט).

נספח א - דברי ר' יהושע בן לוי על עין טובה ועין רעה

[מתוך תלמוד בבלי, סוטה לח:]

אמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר (משלי כב) טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל אל תיקרי יבורך אלא יברך.

ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין? שנאמר (משלי א) כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.

ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר (משלי כג) אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו'. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין: אל תלחם ו אל תתאו.

ואמר ר' יהושע בן לוי: אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר (דברים כא) וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו: וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא בא לידינו ופטרנוהו, ולא ראינוהו והנחנוהו; לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה.

נספח ב - עין הרע ע"פ רש"י

מאמר של דוד אקסלרוד

תגובות