קוד: אלהים = שופטים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ", כדברי חז"ל (תלמוד בבלי, סנהדרין נו.): "
אלהים זו דינין, דכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים..." (ראו גם חוק הפיקדון; ראו גם אברבנאל ושד"ל על הפסוק).
עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ" (ראו קנס על דיבור של פשע).
מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט"
וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם", לדברי חז"ל (ראו עונשו של הבוחר להיות עבד).
שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ; וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם"
ואמר רבי אברהם, כי נקראו השופטים 'אלהים' בעבור שהם מקיימי משפטי האלהים בארץ. ולדעתי, יאמר הכתוב (שמות כא6) והגישו אדניו אל האלהים, עד האלהים יבא דבר שניהם (להלן כב ח), לרמוז כי האלהים יהיה עמהם בדבר המשפט, הוא יצדיק והוא ירשיע... וכך אמר משה כי המשפט לאלהים הוא (דברים א יז), וכך אמר יהושפט כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט (דהי"ב יט ו), וכן אמר הכתוב אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב א), כלומר בקרב עדת אלהים ישפוט כי האלהים הוא השופט וכן אמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' (דברים יט יז) וזה טעם כי לא אצדיק רשע (להלן כג ז) על הפירוש הנכון ובאלה שמות רבה (ל כד) ראיתי אלא בשעה שהדיין יושב ודן באמת כביכול מניח הקב"ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו שנאמר (שופטים ב יח) כי הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט" (רמב"ן על שמות כא ו).
בפרשת השומרים, שמות כב 7-8, נזכרה המילה
אלהים שלוש פעמים - חז"ל מצאו בכך רמז, שלדיני ממונות דרושים לפחות שלושה שופטים
(ראו תלמוד בבלי, סנהדרין ג:).