קוד: ארץ הקודש בתנ"ך
סוג: כלל_אזור
מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)
אל:
בפסוקים רבים נאמר, שקיום המצוות תלוי בארץ:
"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים".
וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ידוד לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאֶת".
כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה, וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם".
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם, וקצרתם את קצירה, והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן..."
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לידוד".
וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם, וַהֲרֵעֹתֶם בחצצרת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ידוד אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם".
כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם..."
כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ידוד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי..."
כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ--אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה: לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ..."
כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן..."
כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ידוד אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ; ושׁמרתם לעשׂות אֶת כל-החקים ואֶת-המשׁפטים אשׁר אנכִּי נֹתֵן לפניכם היום..."
לכאורה ניתן לומר, שהפסוקים דיברו על ארץ כנען משום שזו הארץ שאליה עתידים בני-ישראל להיכנס בזמן מתן תורה, ו"דיבר הכתוב בהווה". האם בימינו ישנה אפשרות לקיים את התורה גם בארץ אחרת?
לדעתי התשובה היא לא, כי ארץ-ישראל היא הארץ שניתנה לעם ישראל; ארצות אחרות ניתנו לעמים אחרים, ואסור לנו לקחת אותן לעצמנו, כמו שנאמר בכמה מקומות (דברים ב5: "אַל תתגר ו בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר
",
דברים ב9: "אֶל תָּצַר אֶת מוֹאָב ו
אֶל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה
",
דברים ב19: "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם ו
אַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה
").
אך מה יקרה אם יהיה עם שיסכים להתחלף איתנו מרצונו - האם במקרה זה יהיה כדאי לנו לעבור לארץ אחרת ולקיים שם את התורה? לדעתי התשובה היא לא, כי ארץ- ישראל היא ארץ מיוחדת מאוד ויש לה קשר מיוחד לה':
ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", כלומר - ה' מייחס חשיבות מיוחדת לארץ ישראל ולמה שנעשה בה (ע"ע " משמעות השורש "דרש").
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה', עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ": ה' הכין מקום מיוחד, שבו הוא יתייחד עם עמו.
פסוקים שאינם מוכיחים טענה זו:
" - נראה לי, שהביטוי אינו מתייחס דווקא לארץ-ישראל או למקום גיאוגרפי מסוים, אלא לתפקיד (ראו של נעליך - של נעלך), ולכן אינו מוכיח שארץ-ישראל היא ארץ הקודש.של נעליך/נעלך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו - [אדמת] קודש הוא
כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים"; אם כי ייתכן, שדוד מתכוון לא דווקא לארץ-ישראל אלא לעם ישראל (עם ישראל נקרא בכמה מקומות "נחלת ה'").
במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם", וה' בחר בירושלים, ולכן כדי להקריב קרבנות חייבים לגור בארץ שכוללת את ירושלים; אך ייתכן, שלביטוי זה יש משמעות כללית יותר, והוא אינו מתייחס דווקא למקום מסוים שנבחר באופן חד-פעמי, אלא למקום שה' יכול לבחור בכל דור מחדש, ולכן, באופן תיאורטי, ישנה אפשרות שה' יבחר לשכן את שמו במקום אחר (ראו המקום אשר יבחר ה' לשים בו את שמו).
אפשר להפריך כל אחת מן הראיות בנפרד, אך כל הראיות יחד מצטרפות, לדעתי, למסקנה, שכדי לקיים את התורה בשלמותה, חייבים לגור בארץ-ישראל.