קוד: ביאור:שמות ג5 בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: ע"פ אברבנאל
אל:
שמות ג5: "וַיֹּאמֶר: 'אַל תִּקְרַב הֲלֹם! שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא!'
"
גם יהושע נצטווה להסיר את נעליו בגלל קדושת המקום,
יהושע ה15: "וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא!' וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן
". מה משמעות המצווה? מדוע יש להסיר את הנעליים, ומדוע המקום קדוש? מדוע משה נצטוה להסיר את שתי נעליו, ויהושע רק נעל אחת? כמה תשובות.
1. המקום נחשב לקדוש רק בזמן ההתגלות ובגלל ההתגלות
(רד"ק על יהושע). המושג
קודש מסמל את נוכחות ה' והתגלותו בעולם. אדם שה' או מלאך ה' מתגלה אליו, צריך להסיר את נעליו לשם כבוד והכנה לנוכחות ה' בחייו.
2. ה"מקום" הקדוש הוא לא מקום גיאוגרפי, אלא המקום שאותו ממלאים המנהיגים בהסטוריה, התפקיד שלהם בתולדות עם ישראל. שני הפסוקים הללו נאמרו למנהיגים שקיבלו באותו זמן את תפקיד חייהם ההסטורי:
וה' הבהיר להם שהמקום הזה שבו הם עומדים עכשיו, כלומר התפקיד שהם מקבלים ברגע זה, הוא קודש לה'.
הנעליים הן כלי מלאכותי, שבעזרתו דורך האדם על האדמה וכובש אותה. הן מסמלות את שליטתו של האדם בארץ. הסרת הנעליים מסמלת ענוה והתבטלות בפני יוצר הארץ - האדם המסיר את נעליו, מכיר בכך שהוא לא שולט בארץ, אלא הוא רק חלק ממעשה הבריאה, המנוהל על-ידי ה'. המצוה להסיר את הנעליים באה להבהיר למנהיגים, שהמבצעים הגדולים שעומדים להתבצע בקרוב, לא יתבצעו בכוח בכוח המעשים האנושיים שלהם, אלא בכוח הניסים והנפלאות של ה' (וראו גם רלב"ג ואברבנאל על יהושע):
3. לפי הפשט, נראה ששני המנהיגים אכן הגיעו למקום, שהיה קדוש עוד קודם לכן, רק שהם לא ידעו על כך
(כמו יעקב, שהגיע למקום קדוש בלי ידיעתו,
בראשית כח17: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם
" (פירוט).
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה". אולי נקרא כך בגלל שה' ייעד אותו למתן תורה: "
אַתְרָא דְאַנְתְּ קָאִים עֲלוֹי, אָתַר קַדִישׁ הוּא, וְעָלוֹי אַנְתְּ עָתִיד לְקַבָּלָא אוֹרַיְיתָא לְמַלְפָא יָתָהּ לִבְנֵי יִשְרָאֵל" (ת"י). "
ומשה בהר היה, כי שם עלה... והסנה היה בראש ההר, והנה כֻלו קדוש ואסור בנעילת הסנדל. וכך אמרו: בכל מקום שהשכינה נגלת, אסור בנעילת הסנדל (שמות רבה ב יג)... וכן הכהנים לא שימשו במקדש אלא יחפים" (רמב"ן על שמות).
של / שלח / שלך / שלף = הוציא / חלץ / הסיר / אביתר כהן.