קודש - כל הפסוקים

?

מקום

זמן

מאכל/קרבן

חפץ

אדם

ה'

/////////הקדוש

הצורה//////////

שמות כט21: "ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו"

שמות כט21: "ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו"

שמות כט37: "שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש", וכן שמות ל29

ויקרא ו11: "כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ידוד כל אשר יגע בהם יקדש"

ויקרא ו20: "כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש"

קָדַש (בניין קל)

שמות כט43: "ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי. וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי"

ויקרא י3: "ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ידוד לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן"

ויקרא כב32: "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ידוד מקדשכם"

נקדש (בניין נפעל)

שמות יט23: "ויאמר משה אל ידוד לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו"

בראשית ב3: "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות", שמות כ10: "כי ששת ימים עשה ידוד את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ידוד את יום השבת ויקדשהו"

שמות כ7: "זכור את יום השבת לקדשו"

ויקרא כה10: "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו"

שמות כט27: "וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו"

שמות כט36-37: "ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו. שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש".

שמות כט43: "ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי. וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי"

שמות מ9-11: "ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש..."

ויקרא ח10-11: "ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם. ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם", וכן ויקרא ח15

ויקרא טז19: "והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל"

ויקרא כא23: "אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני ידוד מקדשם"

שמות יג2: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא"

שמות יט10: "ויאמר ידוד אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם"

שמות כח3: "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי", שמות כח41: "והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי", וכן שמות כט1, שמות כט33, שמות ל30, שמות מ13

שמות כט43: "ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי. וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי"

שמות לא13: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ידוד מקדשכם".

ויקרא ח12: "ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו, וכן ויקרא ח30

ויקרא כ8: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני ידוד מקדשכם"

ויקרא כא8: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ידוד מקדשכם", וכן ויקרא כב32

ויקרא כא15: "ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני ידוד מקדשו", וכן ויקרא כב9

קִדֵּש / קֻדַּש (בניין פיעל/פועל)

שמות יט22: "וגם הכהנים הנגשים אל ידוד יתקדשו פן יפרץ בהם ידוד"

ויקרא יא44: "כי אני ידוד אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ"

ויקרא כ7: "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ידוד אלהיכם"

התקדש (בניין התפעל)

שמות כח38: "והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ידוד"

ויקרא כב2: "דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ידוד"

ויקרא כז14: "ואיש כי יקדש את ביתו קדש לידוד והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום"

ויקרא כב2: "דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ידוד"

הקדיש / הֻקְדַש (בניין הפעיל/הפעל)

ויקרא ו9: "והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה", וכן שמות כט31, ויקרא ו19, ויקרא ו20, ויקרא ז6, ויקרא כד9

ויקרא יא44-45: "כי אני ידוד אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ..."

ויקרא יט2: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ידוד אלהיכם"

ויקרא כ7: "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ידוד אלהיכם"

ויקרא כ26: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ידוד ואבדל אתכם מן העמים להיות לי"

ויקרא כא6-8: "קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ידוד לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש. אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו. וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ידוד מקדשכם"

ויקרא יא44-45: "כי אני ידוד אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ..."

ויקרא יט2: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ידוד אלהיכם"

ויקרא כ26: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ידוד ואבדל אתכם מן העמים להיות לי"

ויקרא כא8: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ידוד מקדשכם"

קָדוֹש (תואר)

שמות טו11: "מי כמכה באלם ידוד מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא"

שמות לא11: "ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו"

שמות לו1-6: "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ידוד חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה ידוד...", וכן שמות לח24

ויקרא י10: "ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור"

ויקרא יב4: "ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה"

שמות ג5: "ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא"

שמות טו13: "נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך"

שמות כו33: "ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים", שמות כח43: "והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו" ועוד פסוקים רבים שבהם "קודש" מציין את המשכן או המקדש.

ויקרא ו23: "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף"

ויקרא י17-18: "מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני ידוד?! הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי!"

ויקרא טז2: "ויאמר ידוד אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת"

שמות יב16: "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", ועוד פסוקים רבים שמצווים שיהיה לנו "מקרא קודש" בחגים.

שמות טז23: "ויאמר אלהם הוא אשר דבר ידוד שבתון שבת קדש לידוד מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר", שמות לא14-15: "ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה. ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לידוד כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת", וכן שמות לה2

ויקרא כה12: "כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה"

שמות כט33: "ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם", וכן שמות כט34

ויקרא ה16: "ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו"

ויקרא יט8: "ואכליו עונו ישא כי את קדש ידוד חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה"

ויקרא יט24: "ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים לידוד"

ויקרא כב10: "וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש", וכן ויקרא כב14

ויקרא כג20: "והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני ידוד על שני כבשים קדש יהיו לידוד לכהן"

ויקרא כז9: "ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לידוד כל אשר יתן ממנו לידוד יהיה קדש"

ויקרא כז30: "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לידוד הוא קדש לידוד"

ויקרא כז32: "וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לידוד

שמות כח36: "ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם, קדש לידוד", וכן שמות לט30

שמות ל31-32: "ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם. על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם", וכן שמות לז29

שמות ל35-37: "ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש. ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם. והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך לידוד."

שמות מ9-11: "ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש..."

ויקרא כז14: "ואיש כי יקדש את ביתו קדש לידוד והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום"

ויקרא כז21: "והיה השדה בצאתו ביבל קדש לידוד כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו"

שמות כב30: "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו"

ויקרא כא6: "קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ידוד לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש"

קֹדֶש (שם מופשט)

ויקרא טז33: "וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר"

שמות כח38: "והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ידוד"

ויקרא ה15: "נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ידוד והביא את אשמו לידוד איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם"

ויקרא כא22: "לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל"

ויקרא כב2-7: "דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ידוד...", וכן ויקרא כב15

ויקרא כב12: "ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל"

שמות כח2: "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת", ועוד פסוקים שבהם הביטוי "בגדי קודש" מציין את בגדי הכהונה.

שמות כט6: "ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת", וכן שמות לט30, ויקרא ח9

שמות ל13: "זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לידוד", ועוד פסוקים עם הביטוי "שקל הקודש".

שמות ל25: "ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה"

שמות לח27: "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן"

ויקרא ד6: "וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני ידוד את פני פרכת הקדש"

ויקרא כ3: "ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי"

ויקרא כב2: "דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ידוד", וכן ויקרא כב32

-קֹדֶש (סומך),

או - "קדשים"

שמות כו33: "ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים"

ויקרא ב3: "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי ידוד", וכן ויקרא ב10, ויקרא ו10, ויקרא ו18, ויקרא ו22, ויקרא ז1, ויקרא ז6, ויקרא י12, ויקרא י17, ויקרא כד9

ויקרא כא22: "לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל"

שמות כט37: "שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש", וכן שמות ל10, שמות ל29

שמות ל35-37: "ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש. ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם. והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך לידוד."

ויקרא כז28: "אך כל חרם אשר יחרם איש לידוד מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא לידוד"

קודש קדשים