יהושע ה

1 ויהי כשמע כל-מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל-מלכי הכנעני אשר על-הים את אשר-הוביש יהוה את-מי הירדן מפני בני-ישראל עד-עברנו וימס לבבם ולא-היה בם עוד רוח מפני בני-ישראל. 2 בעת ההיא אמר יהוה אל-יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את-בני-ישראל שנית. 3 ויעש-לו יהושע חרבות צרים וימל את-בני ישראל אל-גבעת הערלות. 4 וזה הדבר אשר-מל יהושע כל-העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים. 5 כי-מלים היו כל-העם היצאים וכל-העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא-מלו. 6 כי ארבעים שנה הלכו בני-ישראל במדבר עד-תם כל-הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא-שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את-הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש. 7 ואת-בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי-ערלים היו כי לא-מלו אותם בדרך. 8 ויהי כאשר-תמו כל-הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם.

9 ויאמר יהוה אל-יהושע היום גלותי את-חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה. 10 ויחנו בני-ישראל בגלגל ויעשו את-הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו. 11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה. 12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא-היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא.

13 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה-איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם-לצרינו. 14 ויאמר לא כי אני שר-צבא-יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל-פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל-עבדו. 15 ויאמר שר-צבא יהוה אל-יהושע של-נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן.