המנהיג צריך לצאת לפני העם

קוד: ביאור:במדבר כז17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

במדבר כז17: "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".

המנהיג צריך לצאת למלחמה לפני העם. כך אמר משה כשביקש מה' שימנה לו מחליף: "אשר יצא לפניהם - לא כדרך מלכי האומות, שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג"; משה יצא לפני בני ישראל למלחמה, ולכן ה' אמר לו, במדבר כא34: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ, וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן".

"וכדרך שעשה יהושע", יהושע דאג בעצמו לאבטח את מחנה ישראל מפני זרים, יהושע ה13: "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוֹּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" (פירוט). פעם אחת חרג יהושע ממנהגו - במלחמת העי הראשונה, וזו אחת הסיבות שבני ישראל נכשלו במלחמה זו (רש"י על יהושע ז י).

"וכן בדוד", שמואל א יח13: "וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם", שמואל א יח16: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם", "יוצא בראש ונכנס בראש" (רש"י).

אמנם, בסוף ימיו נאלץ דוד לוותר על מנהגו:

בסוף ימיו דוד כבר הפך לסמל. אנשי אבשלום, וגם הפלשתים, ניסו לפגוע במיוחד בדוד כדי לפגוע במוראל של עם ישראל. בנוסף לכך, דוד כנראה כבר היה זקן (בוודאי אחרי גיל הפרישה של חיילים בימינו), והתרומה שלו לשדה הקרב היתה נמוכה יחסית לסיכון, ולכן הוחלט שלא יצא.

דבריו של משה נחשבים עד היום לאחד העקרונות של צה"ל. הקצינים יוצאים למלחמה בראש המחלקה (לכן הם גם נהרגים בתדירות גבוהה יותר, לצערנו). זאת בניגוד לצבא האמריקאי, למשל, שם הקצינים יושבים בעורף ומנהלים משם את המלחמה.

מקורות ופירושים נוספים

" ואשר יוציאם - בזכיותיו, ואשר יביאם - בזכיותיו. ד"א ואשר יביאם - שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי שאיני מכניסן לארץ" (רש"י).

"משל למלך שראה אשה אחת יתומה ביקש ליטול אותה לו לאשה שלח לתובעה אמרה איני כדאי להנשא למלך שלח לתובעה שבעה פעמים ולא היתה מבקשת לסוף נשאת לו לאחר זמן כעס עליה המלך וביקש לגרשה אמרה אני לא בקשתי להנשא לך אתה בקשת אותי הואיל וכך גזרת לגרשני וליטול אחרת אל תעשה לזו כשם שעשית לי. כך הקדוש ברוך הוא א"ר שמואל בר נחמני שבעה ימים היה מפתהו הקב"ה שילך בשליחותו והיה אומר לו (שמות ד, יג): "שלח נא ביד תשלח" (שם, י): "לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" הרי ז' ימים לאחר זמן פייסו הקדוש ברוך הוא והלך בשליחותו ועשה כל אותן הנסים על ידו בסוף א"ל "לא תביאו" א"ל משה רבש"ע אני לא בקשתי להלוך וכה"א (דברים ג, כד): "אתה החלות להראות את עבדך וגו'" הואיל וכך גזרת עלי אותו שיכנס אל תעשה לו כדרך שעשית לי אלא אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם." (במדבר רבה כא טו)

עוד על תכונות המנהיג, ראו פרשת פינחס - מי ראוי להנהיג את העם? / אהובה קליין.

כצאן אשר אין להם רועה

הביטוי כצאן אשר אין להם רועה נזכר גם בדברי הנביא מיכיהו בן ימלה, שניבא על כך שאחאב מלך ישראל ייפול בקרב:
  • מלכים א כב17: "וַיֹּאמֶר: רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וַיֹּאמֶר ה': לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם"
עוד על ההשוואה של בני ישראל לצאן, ראו הלוא כבני כשיים אתם לי.

תגובות