קוד: ביאור:שמות יג8 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות יג8: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
".
בכל שנה, ביום ההוא של יציאת מצרים, תגיד לבנך ותספר לו על יציאת מצרים, ותאמר לו: בעבור זה (במצה הזאת שאנחנו אוכלים) עשה ה' לי ניסים כשיצאתי ממצרים, שהוציאנו כל-כך מהר עד שהבצק לא הספיק להחמיץ.
ישנם כמה פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים, אבל ברוב הפסוקים הסיפור הוא תשובה לשאלה שהבן שואל (ראו למשל פרשת המצות ופרשת הבכורות), והפסוק הזה לא - בפסוקים שלפניו לא נזכרה כל שאלה שהבן שואל.
מכאן אמרו חכמי המשנה
(בהגדה של פסח): "שאינו יודע לשאול - את פתח לו
", כלומר, אפילו אם הבן אינו יודע לשאול, הוריו צריכים לפתוח איתו בשיחה על יציאת מצרים. כלומר, ההורים חייבים לספר ביציאת מצרים לכל הילדים, בין אם הם שואלים ובין אם לא.
מכאן באה המילה הגדה - זו פשוט צורת שם הפעולה של הפועל הגיד הנזכר בפסוק (כמו שהמילה הסעה היא שם הפעולה של הסיע).
המילים
ביום ההוא מלמדות, שהמצוה לספר ביציאת מצרים חלה באותו יום שנזכר בתחילת הפרשה - היום שבו היתה יציאת מצרים: "זכור את
היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים...
".
ניתן לפרש את הפסוק על-פי משמעויות שונות של המילה בעבור:
1. בעבור = כדי ש-; תיאור תכלית עתידית של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים, כדי שאעשה את זה, כדי שאעשה את מה שאני עושה עכשיו, כדי שאקיים את מצוותיו" (ע"פ רש"י). הפרשה כולה עוסקת במצוות אכילת מצה בליל פסח, שהיא אחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל, ומסמלת את כל המצוות.
2.
בעבור = בגלל; תיאור סיבה של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא "
ה' עשה לי ניסים
בצאתי ממצרים בגלל שעשיתי את
זה, בגלל שקיימתי את מצוותיו ואכלתי מצות במצרים, כמו שאנחנו עושים עכשיו"
(ע"פ ראב"ע);
משילוב שני הפירושים מתקבל "ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים, בגלל שאני אקיים מצוות בעתיד": בני ישראל במצרים לא היו ראויים להיגאל, אבל ה' ידע שבעתיד הם יקיימו מצוות, ובגלל הידיעה הזאת הוציא אותם ממצרים; מכאן, שכל אדם שמקיים מצוות בימינו למעשה מצדיק למפרע את יציאת מצרים, וכאילו הוא יוצא ממצרים באותו רגע
(שמעתי מהרב משה פליקס בשם ה"שפת אמת").
3.
בעבור = בגלל,
זה = אשר (כמו בפסוק:
תהלים עד2: "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן
זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ
" = אשר שכנת בו). לפי זה, משמעות הפסוק היא "אני אוכל מצות בגלל הניסים אשר
עשה ה' לי בצאתי ממצרים "
(שד"ל ע"פ רשב"ם ורמב"ן).
4.
בעבור = ב-עבור = בתבואה (עבור = תבואה, כמו בפסוק
יהושע ה11: "וַיֹּאכְלוּ
מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
"). לפי זה, משמעות הפסוק היא "
ה' עשה לי ניסים
בצאתי ממצרים
בעבור הזה שאתה רואה כאן, בתבואה זו; הוא הוציא אותי כל כך מהר, עד שהתבואה לא הספיקה להחמיץ ונאפתה כמצה" (ראו
ולא ייאכל חמץ = ביטוי למהירות היציאה ממצרים). וייתכן שלפירוש זה כיוונו חז"ל
(בהגדה של פסח) כשאמרו "בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך
": מצוה לספר ביציאת מצרים בזמן שהעבור, התבואה, נמצאים לפנינו, ואפשר להצביע עליהם ולהגיד לילדים "בעבור
זה" = "בתבואה הזאת" (ראו
זה = דבר מוחשי שאפשר להצביע עליו; ראו גם
מכילתא ומלבי"ם על הפסוק).
5. התורה מדויקת ומדיקת. אם כן מדוע להשתמש במילה הכללית זה? כדי שכל אחד יוכל להראות לבנו דבר טוב שבו, ובעבורו היה זוכה לצאת ממצרים, או שזוכה בכל יום לצאת ממצרים שלו. ומכיון שהמעשים אינם שוים, כשם שהאנשים אינם שוים, הגדירה התורה את מעשה הדוגמא האישית הפרטית לכל אב במילה "זה" (ד"ר שוקי שיינמן, ערב פסח ה'תשע"ב).
במילה לי ישנם כמה רמזים:
1.
לי = רמז של תשובה לבן הרשע השואל שאלות שמוציאות את עצמו מן הכלל - "ה' עשה ניסים רק
לי ולא לך" (הסבר).
2.
לי = רמז שאדם צריך לראות את עצמו בכל דור ודור כאילו הוא יצא ממצרים - האב צריך להגיד לבנו "ה' עשה ניסים גם
לי ולא רק לאבותיי". רעיון דומה נזכר במצוות הגדת הביכורים,
דברים כו3: "וּבָאתָ
אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱלֹהֶיךָ,
כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ'
"(פירוט).