קוד: הכיר פנים= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
הכרת פנים משמעה, שאדם המכיר את פניו של הזולת מתייחס אליו באופן שונה מלאדם לא מוכר. הכרת פנים במשפט נאסרה בכמה מקומות בתנ"ך:
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן..." - אסור להתייחס בצורה שונה לאנשים מוכרים ומפורסמים, אלא יש לשמוע את כל הצדדים באותה מידה של הקשבה (פירוט).
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד..." (פירוט).
הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ..." - השופטים בימי ישעיהו לא התביישו בכך שהם מכירים פנים, הם הפכו את זה לנורמה מקובלת (פירוט).
גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. אומר לרשע 'צדיק אתה', יקבוהו עמים..." - אסור להגיד לרשע שהוא צדיק, רק בגלל שהוא אדם מוכר ומפורסם (פירוט)
הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב, וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר" - לא טוב שהשופט יתייחס באופן חיובי לנאשם שהוא מכיר אישית, גם אם הוא יודע שהוא איש טוב, כי ייתכן שהנאשם פשע מתוך רעב (פירוט).
גם להמנע מהוקעת העמדת פנים של מתחזה = להכיר פנים.
את משמעות סמל "הכרת פנים" ניתן לבסס בעיקר מתוכן הציטוט, ישעיהו ג9: "הכרת פניהם ענתה בם, וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו
".
ישעיה קורע את מסכת העמדת הפנים של המתחזים, אשר בדרך כלל לבשו "מסכה של צדיקים" כדי לשקר בחסות המסכה. בהדגשה לאותה עת, נוכח חוצפתם היתרה (שנחשפה), מוקיע ישעיה את התופעה החדשה: והלא מתחזים אלה (בהקשר לאותה עת) נועזים הם במיוחד, ואפילו אינם לובשים מסכה, ואף לא מוחקים את האמת השפוכה על פניהם, קרי "הכרת פניהם"; כלומר, ההתחזות הפכה לנורמה גלויה (קרי "ענתה בם") ואכן, אותם מתחזים גם מצדיקים בגלוי את חטאת סדום ואף מעיזים לא להתכחש לה.
לפי-כך, "לא תכירו פנים" = לא תקבלו את מסכת המתחזים כפנים מוכרות לחיוב. כי זה הבסיס להטות משפט. על-כן, יש להוקיע את "הכרת פניהם" של המתחזים.