קוד: ביאור:דברים טז19 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
דברים טז19: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם
".
לא תטה משפט בבחירת השופטים: לא תבחר בשופט רק משום שאתה מכיר את פניו; ולא תיקח שוחד לבחור שופט תמורת כסף; כי השוחד יגרום גם לחכמים להיות כמו עיוורים ולא לראות את הפגמים במועמדים הרעים; וכן יסלף (יעוות) באזניהם את דבריהם של המועמדים הצדיקים.
האיסור להטות משפט כבר נזכר ב
שמות כג6: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ
". האיסור להכיר פנים כבר נזכר ב
דברים א17: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן
" (פירוט). האיסור לקחת שוחד כבר נזכר ב
שמות כג8: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים
". לכן, מסתבר שהאיסורים בפסוק זה מכוונים לא לשופטים אלא לאנשים
הממנים את השופטים - אותם אנשים שנאמר להם בפסוק הקודם: "שופטים ושוטרים תתן לך...
". להם נאמר, שהם צריכים למנות את השופטים בהליך תקין - לא
להטות את המשפט, כלומר לשבש את הליך המינוי; לא
להכיר פנים, כלומר
להפלות לטובה או לרעה מועמד שהם מכירים; ולא
לקחת שוחד, כלומר לקבל כסף על-מנת לבחור או לא לבחור מועמד מסויים: "זו מצוה... לממנים את השופטים בציבור,
שלא יטו במינויים מדרך
המשפט והראוי, ולא ימנו אדם להחניפו, וזהו
הכרת פנים; ולא מפני
שוחד שייתן לממנים כדי שימנו אותו, כי הנה זה באמת יביאהו למנות מי שאינו הגון לשפוט...
"
(אברבנאל).
בימינו, כל הציבור שותף, באופן ישיר או עקיף, למינוי השופטים - בכך שהוא בוחר את נציגיו לכנסת, שאחראים לקביעת החוקים ובסופו של דבר גם לבחירת השופטים. מעבר לכך, בימי התנ"ך המנהיגים "שופטים" (ראו למשל בספר שופטים, שם המנהיג הצבאי נקרא "שופט"), מכאן שהאיסורים שנאמרו לגבי שופטים מתייחסים גם לבחירת מנהיגים כלשהם. מכאן, שהמצוה לא תקח שוחד הנזכרת בדברים טז חלה על כל אזרח ואזרח - אסור לקבל שוחד על-מנת לבחור או לא לבחור במועמד מסויים.
לכאורה, אין הבדל בין שוחד בחירות לאדם אחד לבין שוחד בחירות למגזר שלם. לפיכך, כאשר מועמד מסויים נותן או מבטיח לתת תקציבים למגזר מסויים (לדוגמה: להגדיל את תקציב החינוך, לתת הקלות במס לתושבי שדרות וכו'), הוא לכאורה נותן להם שוחד בחירות. שוחד מסוג זה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הבחירות המקובלת במדינת ישראל. לפי זה, אולי עדיף שלמפלגה לא יהיה מצע כלל (ראו האם מפלגה צריכה מצע?). אמנם, במדינה הנוהגת על-פי ההלכה ישנם כמה חוקים המצמצמים את הבעיה:
מעלין משררה לשררה שהיא גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה--שמעלין בקודש, ולא מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל; אלא אם סרח" (רמב"ם, הלכות כלי המקדש ד כא; עיינו גם הלכות מלכים א ז). לכן, אדם שכבר מכהן בתפקיד ציבורי לא יצטרך להתמודד ולהיבחר שוב, ולכן מותר לו להעביר תקציבים ואין בכך חשש שוחד.
לא תטה משפט - המשפט נמשל למאזניים; "הטיית משפט" היא משל להוספת משקל על אחת מכפות המאזניים, כדי להטות את המאזניים לצד מסוים.
לא תכיר פנים - "הכרת פנים" עניינה התייחסות שונה לאדם שמכירים את פניו ולאדם שלא מכירים את פניו.
לא תיקח שוחד - להסברים אחרים על ההבדלים בין הפסוקים על שוחד בתורה, ראו נזקי השוחד בתורה / על-פי הגאון מווילנה, פרשת עקב שוחד רוחני ופרשת שופטים שוחד גשמי / ראובן זילברמן.
חכמים הם אלה שלוקחים את השוחד: למרות חכמתם, השוחד גורם להם להתנהג כמו עיוורים, שאינם רואים את העובדות כפי שהן. מי הם ה
צדיקים? שני פירושים:
אמר רבי יהודה בר' אלעאי: שמעתי שאם רוצה הדיין להושיב האנטדיקון יושיב. ואי זה אסור? שלא יהא אחד יושב ואחד עומד. דאמר ר' ישמעאל: היה דיין והיו שני בני אדם באים אצלו לדין, אחד עשיר ואחד עני. יהא אומר: לבוש כשם שהוא לבוש, או הלבישו כשם שאתה לבוש.
"לא תכיר פנים": ר' אלעזר ורבי שמעון בן גמליאל:
"
(מדרש רבה).