גם אנשים טובים עלולים לפשוע מתוך רעב

פירושים נוספים

הכר פנים לא טוב

1. על דרך הפשט: לא טוב להפלות לטובה אדם שפניו מוכרים לשופט, כמו ב דברים א17: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן"

2. על דרך הדרש: הכוונה לא טוב לנסות להכיר את הפְּנִים, הפנימיות של הנאשם, כי על פת לחם יפשע גבר, מצב של מצוקה יכול לגרום לאדם לשנות לגמרי את פנימיותו ולהוציא מעצמו דברים רעים; ולכן יש לפסוק רק לפי ראיות והוכחות מוצקות (ע"פ גליה).

ועל פת לחם יפשע גבר - מיהו הגבר?

א. יפשע גבר = הנאשם.

1. על פת לחם = מצב של מצוקה הגורם לאדם לפשוע: "בעת הדוחק, שחסר לו לחם, גם גבר, המתגבר על יצרו, לפעמים יפשע בעבור פת לחם ומתוך העוני" (מלבי"ם).

2. על פת לחם = אינטרס כלכלי כלשהו, רווח מועט כגון פת-לחם, כמו בדברי עמוס, המוכיח את בני ישראל שהם מוכנים לקנות אביון אפילו בעבור נעליים, עמוס ח6: "לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (פירוט).

3. לחם = משל לאישה; פת לחם - פיתוי נשי - עלול לגרום לכל גבר לפשוע.

בכל המקרים המסקנה היא, שאין לזכות באופן אוטומטי גם אדם שאנו מכירים כאדם טוב, כי ייתכן שהוא פשע מתוך מצוקה, מתוך אינטרס כלכלי או מתוך פיתוי מיני.

ב. יפשע גבר = השופט.

4.   ועל פת לחם = שוחד שהשופט מקבל:   כשהשופט רעב, הוא עלול לפשוע ולהכיר פנים תמורת שוחד של פת לחם, ולכן ראוי לדאוג שמשכורות השופטים יהיו מספיק גבוהות כך שלא ירעבו ללחם (אולם לא צריך שופטים שמחפשים משכורות גבוהות יותר).

• אולם, אם עניינו של הפסוק הוא מניעת שוחד, היה ראוי לדבר רק על שוחד: "לא טוב לקחת שוחד, ועל פת-לחם יפשע גבר", ולא לדבר על נושא הכרת הפנים שהוא עניין אחר.

5. שני דברים הם לא טובים: הכר פנים לא טוב, ולא טוב ש על פת-לחם (כלומר שוחד) יפשע השופט ויטה את המשפט (מצודת דוד, רמ"ד וואלי פירוש שלישי). לפי זה הפסוק מדבר על אותם שני עניינים שנזכרו יחד ב דברים טז19: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד..."

• אולם, לפי זה לא ברור מה הפסוק בא לחדש, והרי כבר בתורה כתוב שזה לא טוב.

ג. יפשע גבר = הזכאי בדין.

6. על פת לחם = מצב של מצוקה הנובע מתוך עיוות המשפט: "אם [השופט] יכיר פנים... העני, בראות את עצמו נגזל ונעשק, לא יוכל לסבול, וייתכן שיחטא בדיבור או במעשה, והדיין שהכיר פנים במשפט הוא שגרם את הכל" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).