קוד: חיק= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
1. חיק הוא מושג השייך לגוף האדם:
וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ; וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ"
...שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק..." (פירוט)
כִּי יְסִיתְךָ... אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ..."
באיש חיקה..."
אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ..."
הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ, וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה?" (פירוט)
מהדוגמאות ניתן ללמוד, שהחיק שייך לאדם - לכל אדם יש חיק אחד. אולם זה אינו איבר בגוף, שהרי אפשר לשים בו דברים - להכניס לתוכו את היד, לשאת בו תינוק, לחבק בו את האיש או האשה, וגם לחתות לתוכו גחלי אש (לא מומלץ).
מכאן, שהחיק הוא, כנראה, האויר שנמצא סמוך הגוף, ובמיוחד לפני החלק המרכזי של הגוף - החזה והבטן. האויר הזה נתפס כחלק מגוף האדם - מעין "אויר טריטוריאלי" שלו - ולכן הוא נקרא חיקך. אפשר לשים שם את היד, או חפצים אחרים - כלומר לשים אותם צמוד לחזה, מתחת לבגדים. אפשר גם להחזיק תינוק צמוד לחזה, וכשאיש מחבק אשה (או להיפך), היא נמצאת בחיקו.
2. חיק משמש גם במשמעות מושאלת - קבלת גמול:
הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה, כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי על[אֶל] חֵיקָם... וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה עַל חֵיקָם"
עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, וּמְשַׁלֵּם עון אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם"
וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב" -
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי"
זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים": "
ודימה את החרפות לחיצים, או לאבנים, שהאויבים זורקים עליו, והוא קולטם ומניחם בתוך חיקו"
אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס, כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" (פירוט)
החיק משמש לנשיאת משאות כבדים, ולכן אפשר להשתמש בו לתיאור משאות מופשטים, כגון עונש או חרפה או כעס.
3. משמעות מושאלת נוספת, לפי חלק מהפירושים, היא הסתרה - שהרי כשאדם רוצה להסתיר חפץ, הוא שם אותו בחיקו:
בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, ומה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (פירוט)
שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח, לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט" (פירוט)
מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה" (פירוט)
4. גם לעצמים דוממים יש חיק, זהו כנראה "האויר הטריטוריאלי" שלהם - האויר הסמוך אליהם:
וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב"
וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ"
וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת וּמֵהֳעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה"
וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים"
תהלים לה13: "וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל
חֵיקִי תָשׁוּב
":
1. האויר הסמוך לחזה: "מדרך המתפללים באימה וביראה, להתפלל בכפיפת ראש וידיים נתונות על הלב
"
(דעת מקרא).
2. נשיאת גמול: "ואם יאמרו, שלא עניתי נפשי אלא לרעתם, שיכבד עליהם חליים - תפילתי שהתפללתי עליהם תשוב אליי
"
(רש"י, מצודות).
3. הסתרה: "על-חיקי = במצפוני... התפללתי בכוונה אל חיקי, ר"ל בלב ובצנעה...
"
(מלבי"ם).
איוב יט27: "אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי, וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר, כָּלוּ כִלְיֹתַי
בְּחֵקִי
":
1. ייתכן, שבגלל מחלתו, כליותיו יצאו מגופו ונפלו אל חיקו.
3. וייתכן שכוונתו להגיד, שהוא סובל בסתר, "כי בזה ארגיש אני לבד, ולא נראה לזולת
"
(מצודת דוד).
1. "מקום הגוף מן הבטן עד החזה, ששם מחבק ומרגיש יותר. והושאל לתוך וקרב, והסתר ומחבא
"
(שבי"ל, קונקורדנציה).
2. "
1. בית-קיבול, יסוד. 2. הרווח שבין החזה לזרועות. 3. קרב, תווך
"
(אבן שושן, קונקורדנציה).
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת"
וָאֶתְּנָה לְּךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ..."
וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ"
וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי" (פירוט)
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ 'תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ', וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ"
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל"
אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ"
וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה, וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה" (פירוט)
וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת"
לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם"