איך לכפר על שוחד

קוד: ביאור:משלי כא14 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כא14: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה"

מתנה, שאדם נותן בסתר לנזקק, מכפרת ומגנה עליו מפני אף (כעס) שה' כועס עליו;

אך שוחד, שהשופט מקבל ושומר בסתר בחיקו, מעורר עליו חמה עזה מאת ה'.

עצות

 לפי רוב הפירושים, הפסוק מלמד שעדיף לתת צדקה בסתר ולא בגלוי:

• "וטוב שיתן בסתר, דכתיב מתן בסתר יכפה אף" (אורחות צדיקים שער הנדיבות).
• "כל מי שנותן צדקה בסתר, הקב"ה יכפה מלאך המוות, שנקרא אף, ממנו ומאנשי ביתו." (רבי יוחנן, מדרש משלי).
• "אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו: דאילו במשה רבינו כתיב (דברים ט יט) כי יגורתי מפני האף והחמה, ואילו בעושה צדקה כתיב מתן בסתר יכפה אף..." (בבלי בבא בתרא ט ב).
• "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ - דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דַעֲלָהּ אִתְּמַר: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, בְּגִין דְּאִיהִי סְתִימָא. עוֹלָם הַבָּא קָרִינָן לָהּ מַתָּנָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', בְּגִין דְּמַתַּת אלהי"ם הִיא. כְּבִרְכַּת ה' אלהי"ך אֲשֶׁר נָתַן לָךְ - דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. חַד מִסִּטְרָא דִיְמִינָא - בְרָכָה, וְחַד מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא - מַתָּנָה" (תיקוני זהר נט א): כשאדם נותן בסתר, ללא כל כוונת רווח או כבוד, הוא מתעלה מעל העולם הזה, אל בחינת "העולם הבא", הגבוה אף יותר מעולמו של משה רבנו.
• כל זה, כמובן, בתנאי שאינו מתגאה: "כל אדם שיש בו גסות הרוח... אפילו עושה צדקה בסתר... לא ינקה מדינה של גיהנם" (רבי יוחנן, בבלי סוטה ה.).

"מתן בסתר" הפך כבר לנורמה מבורכת בארגוני צדקה למיניהם. הטובה שבזה מעוגנת גם במחקר הפסיכולוגי: "אנשים נוטים יותר לבקש עזרה באופן חשאי או אנונימי, מאחר שעזרה כזאת אינה כרוכה בעלויות הנלוות בדרך כלל לבקשת העזרה. לפיכך, הם מעדיפים לבקש עזרה ממקור אנונימי, המאפשר גם להם להישאר בעילום שם. באופן זה לא מתפתחת תחושת תלות במקור העזרה, והפגיעה בדימוי העצמי מועטה יחסית" (האוניברסיטה הפתוחה, "פסיכולוגיה חברתית", כרך ג', עמ' 221). האבחנה גובתה בניסויים מאשרים (ע"פ חגי הופר).

מה הקשר בין מתן בסתר לבין שוחד?

1. חכמי התלמוד פירשו, שה"שוחד" בפסוק זה גם הוא כינוי לצדקה: "אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו: דאילו במשה רבינו כתיב (דברים ט יט) כי יגורתי מפני האף והחמה, ואילו בעושה צדקה כתיב מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עזה . ופליגא דרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: אף כופה, חמה אינו כופה, שנאמר: ושחד בחיק חמה עזה: אף על פי ששוחד בחיק - חמה עזה. איכא דאמרי: אמר רבי יצחק: כל דיין שנוטל שחד - מביא חמה עזה לעולם, שנאמר: ושחד בחיק וגו'." (בבלי בבא בתרא ט ב, וכן פירש  רש"י על הפסוק): האדם הנותן צדקה כביכול "משחד" את ה' כדי שיסלח לו.

• אולם, פירוש זה סותר את דברים י17: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא... הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (פירוט).

2. ויש שפירשו, ששני חצאי הפסוק מתארים את אותה פעולה בדיוק - בחצי הראשון היא נחשבת טובה ובחצי השני היא נחשבת רעה - הכל תלוי בכוונה:  "המעות הניתן בסתר, לפעמים הוא לטובה ולפעמים הוא לרע: שאם הוא מתן בסתר, שמתן מציין המתנה שנותנים שלא עבור דבר, כמו המעות שנותנים לעני, או המתן שנותנים לשרים ולעשירים, זה יכפה אף, שמתן הצדקה יכפה אף שלמעלה, ומתן לשופט ולשר יכפה אף שלמטה. אבל המעות שנותנים בסתר לפעול על-ידם עוות הדין והטיית המשפט, שזה נקרא שוחד שנותנים בחיק השופט, זה יעורר חמה עזה, אם למעלה, אם למטה בהודע הדבר למלך הארץ" (מלבי"ם).

3. ועל דרך הדרש, הפסוק מתייחס לשופט שלקח שוחד, ולאחר המשפט התחרט ורצה לחזור בתשובה. מה יעשה?

• אם הוא פסק שלא על-פי הדין, וגרם נזק לאחד הצדדים - כמובן שהוא צריך לפצות אותו על כך.
• אך אם הוא פסק על-פי הדין, ולא גרם נזק לאף אחד - מה יעשה? האם הוא צריך:
  א. לחשוף את חטאו ברבים ולהתוודות עליו? או
  ב. לכפר על חטאו בסתר? או
  ג. לא צריך לכפר עליו כלל?

על-פי ספר משלי, ייתכן שהתשובה הנכונה היא ב [ללא הסמכה לפסיקת הלכה]:

אם השופט יתרום את הכסף, שקיבל בשוחד, לקופת צדקה, בלי שאף אחד יראה - מתן בסתר, הוא יבטל בכך את חרון אף ה', את הכעס שה' כעס עליו על כך שיש שוחד בחיקו, ואת חמתו העזה.

חיק = האויר שלפני הגוף, וגם משל להסתרה. כל עוד השופט מחזיק בחיקו את השוחד שקיבל - ה' כועס עליו; כדי לבטל את הכעס - הוא צריך לתרום את דמי-השוחד שבחיקו לטובת הציבור, והוא רשאי לעשות זאת בדרך של מתן בסתר.

נדגיש שוב שהכוונה רק למקרה שבו לא נגרם נזק לאף אחד. אם נגרם נזק, מתן בסתר כמובן אינו מספיק - ראו הסתרת החטאים.