ידיעת איש ואישה

פסוקים בלי הפועל "ידע"

• על יעקב ונשותיו, נאמרו רק הפעלים "בא" ו"שכב", ולא "ידע" (בראשית כט21-ל16): "ויאמר יעקב אל לבן, 'הבה את אשתי כי מלאו ימיי; ואבואה אליה'... וייקח את לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא אליה... ויבוא גם אל רחל, ויאהב גם את רחל מלאה... ותאמר 'הנה אמתי בלהה, בוא אליה'... ויבוא אליה יעקב... ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא": אי אפשר להסיק מכאן מסקנות, אולם זה לפחות לא סותר את התיאוריה שמובאת במאמר " סגירת רחם ".

• כאשר תובעים איש או אישה על חטא שקשור לניאוף או לאונס, אין צורך להביא עדים שראו את המעשה עצמו, אלא מספיק להביא עדים שראו אותם שוכבים או צמודים זה לזו (ע' רמב"ם, הלכות איסורי ביאה). ואכן, בכל הפסוקים הבאים לא נזכר הפועל "ידע" (דברים כב22-29): "כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל. כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה... ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה, והחזיק בה האיש ושכב עמה... כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה ושכב עמה ונמצאו..."

• גם בחוקים שמפרטים את חובתו של גבר לאישה, לא נזכר הפועל "ידע", שכן אי-אפשר לחייב אדם לעשות דבר שאולי הוא לא יודע, ואולי הוא גם לא יכול לעשות (כי רחמה של האישה עלול להיות סגור). אפשר רק לחייב אותו להשתדל. למשל (דברים כא13): "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה" (בעל=יצר קשר של נישואין), (דברים כה5): "יבמהּ יבוא עליה, ולקחה לו לאישה ויִבּמהּ".

• גם בכל המקומות שנאמר פועל בלשון ציווי, לא נאמר "דע" אלא רק "בוא", מאותה סיבה - אין מקום לצוות על אדם "לדעת". למשל (בראשית טז2): "ותאמר שרי אל אברם: 'הנה נא עצרני ה' מלדת, בוא נא אל שפחתי...'", (בראשית לח8): "ויאמר יהודה לאונן, 'בוא אל אשת אחיך ויבם אותה; והקם זרע לאחיך'", (שמ"ב טז21): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'...".

• על אבשלום נאמר, שהוא "בא" אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל, אך לא נאמר שהוא "ידע" אותן, כי המעשה היה באוהל, ולא כולם יכלו לראות אם הוא ידע אותן או לא (שמ"ב טז21-22): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'... ויטו לאבשלום האוהל על הגג, ויבוא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל".

פסוקים נוספים - ביאה

• אברהם והגר (בראשית טז2-4): "בוא נא אל שפחתי... ויבוא אל הגר ותהר..."

• מה שלא היה לבנות לוט (בראשית יט31): "ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ" (ע"ע)

• יעקב ונשותיו (בראשית כט21-ל16): "ויאמר יעקב אל לבן, 'הבה את אשתי כי מלאו ימיי; ואבואה אליה'... וייקח את לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא אליה... ויבוא גם אל רחל, ויאהב גם את רחל מלאה... ותאמר 'הנה אמתי בלהה, בוא אליה'... ויבוא אליה יעקב... ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא".

• אונן ותמר (בראשית לח8-9): "ויאמר יהודה לאונן, 'בוא אל אשת אחיך ויבם אותה; והקם זרע לאחיך'. ויידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו, ושיחת ארצה, לבלתי נתן זרע לאחיו"; וגם יהודה ותמר (לח16-19): "ויאמר: 'הבה נא אבוא אלייך'... ויבוא אליה ותהר לו; ותקם ותלך..."

• החייל והשבויה (דברים כא13): "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה"

• האיש המוציא שם רע (דברים כב13): "כי ייקח איש אישה, ובא אליה ושנאה..."

• היבם ויבמתו (דברים כה5): "יבמהּ יבוא עליה, ולקחה לו לאישה ויִבּמהּ"

• אבנר ורצפה (שמ"ב ג7): "ויאמר אל אבנר: 'מדוע באתה אל פלגש אבי?!'"

• אבשלום ופילגשי דוד (שמ"ב טז21-22): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'... ויטו לאבשלום האוהל על הגג, ויבוא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל".

• אהליבה ומאהביה (יחזקאל כג17): "ויבואו אליה בני בבל למשכב דודים, ויטמאו אותה בתזנותם..."

פסוקים נוספים - שכיבה

• בנות לוט ואביהן (בראשית יט32-35): "לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו... ותבוא הבכירה ותשכב את אביה, ולא ידע בשכבה ובקומה... ותקם הצעירה ותשכב עמו, ולא ידע בשכבה ובקומה..."

• יעקב ולאה (בראשית ל16): "ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא".

• שכם ודינה (בראשית לד 2): "וייקח אותה וישכב אותה ויענה"

• הנואף והנואפת / הנאנסת (דברים כב22-29): "כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל. כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה... ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה, והחזיק בה האיש ושכב עמה... כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה ושכב עמה ונמצאו..."

• אמנון ותמר (שמ"ב יג11-14): "ויחזק בה ויאמר לה 'בואי שכבי עמי אחותי'... ויחזק ממנה ויענה וישכב אותה"

• אהלה ומאהביה (יחזקאל כג8): "ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה, כי אותה שכבו בנעוריה...", וגם אהליבה ומאהביה (כג17): "ויבואו אליה בני בבל למשכב דודים, ויטמאו אותה בתזנותם..."

• בנות מדין (במדבר לא17): "ועתה, הרגו כל זכר בטף; וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר --הרוגו . וכל הטף בנשים, אשר לא ידעו משכב זכר --החיו לכם", ובנות יבש-גלעד (שופטים כא12): "וימצאו מיושבי יבש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא ידעה איש, למשכב זכר; ויביאו אותם אל המחנה שילה, אשר בארץ כנען".

פסוקים נוספים - קריבה

• מה שלא עשה אבימלך לשרה (בראשית כ4): "ואבימלך לא קרב אליה".