קוד: האיזון העדין בחיים בתנ"ך
סוג: כלל_דמות
מאת: שחר (הגהה: עופר לביא)
אל: כפית ה'תשס"א שבט
סיכומו וסופו של שיעור נח"ת שהועבר במחוז ירושלים והתחלתו של שיעור אחר - מאת שחר מיידנבאום.
לפני מספר שבועות ניסיתי להעביר שיעור זה במחוז ירושלים. עקב הערכה (מאד מאד מאד) שגויה של אורך השיעור לא הספקתי להעביר את רובו. בסוף השיעור הבטחתי לנוכחים שאת סוף השיעור ואת ההוכחות לדברי אפרסם בכפית. ניסיתי לבצע זאת, אך עדיין לא הצלחתי להכניס לכאן את רוב דברי.
כזכור, זהו שיעור שלי וכל האזהרות הרגילות תקפות בו (חוץ מזו על דיבור מהיר מדי).
בשל המחסור במקום בכפית לא אצטט את המקורות הארוכים יותר ואשאיר אותם לקריאה (במקום המתאים ייכתב המקור) אז אנא עברו על מאמר זה עם תנ"ך צמוד. בנוסף לכך לא ציינתי את כל המקורות והסימוכין לדברי ואני מתנצל על כך מראש.
זו היא הפעם הראשונה בה אני מנסה להפוך שיעור למאמר ולכן אני מניח שלא אצליח להכניס אליו חלקים רבים מהשיעור, בגלל חוסר יכולת לבטא אותם בכתב. אני אשמח להסביר חלקים לא מובנים (או שגויים לדעתכם) בע"פ. אני מתנצל מראש על השימוש בכם כשפני ניסיונות, אך לכל דבר צריך להיות פעם ראשונה. ועכשיו...
(נא לקרוא את שופטים י"ג, כד - י"ד,ד)
בואו נעלה ברוחנו את המתואר בפסוקים אלו. שמשון הגיבור, האדם שאמור להושיע את ישראל נולד. עם הזמן הוא גדל כשכל חייו הוא מודע לכך שהוא אחר, שונה. הוא אינו מסתפר, מתנזר מיין וכו'. עם השנים רוח ה' מתחילה לפעמו והוא מתקרב אט אט למילוי ייעודו כמושיע הגדול.
איך כל זה מסתדר עם כך ש:
מי מתאר את אשתו לעתיד בביטוי כמו "כי היא ישרה בעיני"?
(נא לקרוא את שופטים י"ד, ה-יד)
בואו נריץ בראשנו את מהלך העניינים בפסוקים שקראנו זה עתה. שמשון והוריו יורדים לתמנה כדי שהוריו יוכלו לסכם את תנאי נישואיו ולפגוש את אשתו לעתיד. לפתע, הם נעלמים, שמשון מותקף בידי אריה, שאותו הוא משסע ואז שמשון יורד ומדבר עם האישה והיא עדיין ישרה בעיניו. כעבור "ימים" הוא חוזר לקחת את האישה ורודה דבש מגוית האריה. את אותו הדבש הוא מביא להוריו וסוף סוף בפסוק י' נזכר אביו לרדת לתמנה.
1. לאן נעלמים הוריו בפעם הראשונה?
2. איפה בכלל הרצף במעשי ההורים בסיפור הזה - מה הם עשו כל אותם "ימים"?
3. כמה זמן זה "ימים"?
(נא לקרוא את שופטים י"ד, טו-יט)
1. מדוע אנחנו צריכים לדעת את כל הסיפור הזה עם הרעים והחידה? מדוע שמשון עושה את כל זה בכלל?
2. מהו פשר הביטוי "הלירשנו קראתם לנו הלא" בפ"ס ט"ו?
3. איזה מין קשר יש בין שמשון לבין אשתו - הזאת אהבה?
4. מהי תגובת הפלשתים לטבח באשקלון?
(נא לקרוא את שופטים י"ד,כ - ט"ו,ח)
1. דמיינו את עצמכם בתור חותנו של שמשון. כרגע שמעתם ששמשון טבח 30 אנשים באשקלון. אתם מודעים לכך שהוא רותח מזעם על בתכם. האם יש סיכוי כלשהו שהייתם מעצבנים אותו עוד יותר ונותנים את אשתו לאחר?
2. גם אם בצורה כלשהי נמצא סיבה לתת את אשת שמשון לאחר - אתם הייתם מציעים לו את אחותה הקטנה במקומה? זה לא קצת יעצבן את שמשון?
3. מה פשר התגובות של שמשון בפ"ס ג' וז'?
4. מה הרעיון שמאחורי השועלים? האם זוהי באמת הדרך הטובה ביותר להבעיר את שדות פלשתים?
(נא לקרוא את שופטים ט"ו,ט - ט"ז,ג)
1. מדוע יש כאן הדגשה על מידה כנגד מידה בפ"ס י' וי"א גם מצד שמשון וגם מצד הפלשתים?
2. מדוע יהודה מתנדבים לאסור אותו בלא שהתבקשו לעשות כן? מדוע אינם מצטרפים אליו ונלחמים בפלשתים?
3. מה הקטע של לחי החמור ושל עין הקורא? מה הם מסמלים?
4. מה המושיע עושה אצל זונה בעזה?
5. מדוע נשא את דלתות העיר חברון?
(נא לקרוא עד סוף סיפור שמשון בט"ז,לא)
1. איזה מין קשר יש לו עם דלילה, למה הוא נשאר אתה אחרי כל מה שקורה?
2. למה שמשון ממשיך לתת בה אמון, ואיך הוא יכול לגלות לה לבסוף את מקור כוחו?
3. מאיפה צץ הרעיון שכוחו בשערו (רעיון שלא הוזכר עד כה)?
4. מה היה חטאו? האם באמת מגיע לו עונש כה כבד על ביטחון באשה אותו הוא אהב?
5. מדוע הוא מסכים לעבוד בשביל הפלשתים בבית האסורים?
6. מדוע מבקש נקמה רק על אחת משתי עיניו?
7. איפה היו אחיו ובית אביו עד הסוף, בו הם קוברים אותו - למה הם מוכנים להסתכן רק עכשיו?
אחת הדרכים הטובות ביותר להבין סיפור תנ"כי היא בעזרת סיפור מקביל \ דומה בחלק אחר של התנ"ך. סיפור בעל רעיון יבהיר לנו פרטים רבים לגבי השאלות הגדולות יותר. אחרי שנפתור אותם, נעבור בעזרת הפרשנים\מחשבתנו-אנו על השאלות הקטנות יותר ונסגור את הפערים שנותרו.
(נא לקרוא כאן את מל"א ט"ו, ט - כב + דהי"ב י"ג, כג - ט"ז, יד)
בנקודה זו של המאמר רובכם בטח הנחתם שנגמרו השאלות - אך לא! הטקסט שקראנו עכשיו מוסיף לנו עוד שאלות (ובמבט ראשון לא קשור בכלל לשאלות שהעלינו עד כה).
כמו כל אדם ואולי אף יותר מכך, גם שמשון נאבק בין שני שיקולים אלו. מצד אחד, הוא חזק, הוא יכול לעשות את כל מה שהוא רוצה. אך מהצד השני עליו לזכור שכוחו נובע מה' ומהאמונה בו. אנו רואים עיקרון זה בפעולה ברמת לחי. שמשון מסתער בלי לחשוב, בטוח בכוחו ובסוף קורא לה' לעזרה. נראה הדבר כאילו הצמא בסוף נועד להזכיר לשמשון שאחרי הכל, הוא רק בן אדם ושהוא תלוי ברצון ה'.
דמיינו אתם את תחושת החובה הרובצת על כתפיו של שמשון. מהרגע בו הוא נולד הוא יודע שהוא שונה, מיוחד. שהוא אמור להיות המושיע. דבר הדוחף אותו לרצות להיות קצת כמו כולם. למה הוא צריך אשה? כדי להיות כמו כולם, אחד מהחברה, למטרה מעין זו מספיקה אשה שרק ישרה בעיניו, לקשר כזה לא נדרשת אהבה. הוא עושה משתה כי "כן יעשו הבחורים".
מהו בעצם חטאו של שמשון? אולי נוכל לומר שחטאו הוא ביטחון מופרז, גאווה עצמית שגורמת לו לספר לדלילה את סודו למרות שהיא בוגדת בו פעם אחר פעם. אולי זו הסיבה שחד לפלשתים את אותה חידה, ושסחב את דלתות עזה לחברון. מי יכול לפגוע בו? הוא המושיע!
כמו אסא וחזקיהו הוא הפר את האיזון. כמו אסא וחזקיהו הוא בטח בעם זר (דלילה=ארם=בבל). וכמו אסא וחזקיהו הוא נכשל.
עונשו - עיניו נוקרו והוא נאלץ לעבוד בשביל פלשתים. הוא חי בהשפלה גמורה. ויום אחר יום, צעד אחר צעד, בעודו טוחן בבית האסורים, שער ראשו מתחיל לצמוח מחדש. הוא מבין את חטאו ומבין שההשפלה היא מין תיקון על החטא. וכשהרגע הנכון מגיע - הוא קורא לה', שם את מבטחו בו וה' עונה לקריאתו.
הבעיה עם פירוש זה הוא שהוא אינו מסביר את רצף הנשים בחייו של שמשון בצורה מספקת. האם האדם שנבחר להושיע את ישראל אכן היה סתם מתהולל גאוותן?
בעיה זו הטרידה אותי ולכן החלטתי לחפש עוד סיפורים דומים שיוכלו לבאר את הקשר בצורה ברורה יותר.
די מהר הגעתי למסקנה ש קיימת הקבלה מדהימה בין סיפורם של אדם וחווה בגן אדם לסיפורו של שמשון.
אם ננסה לנתח את דמותו של שמשון על פי שלושת הגורמים שהעלינו:
1. הבדידות והשאיפה למציאת החצי השני שלו.
2. האיזון העדין בין ביטחון בכוחו שלו לביטחון בה'.
3. היחס הדיאלקטי בין רצונו להגשים את תפקידו כמושיע העם לבין רצונו לפרוק מעל צווארו את אותו העול המבדיל בינו לבין חבריו.
נראה שנוכל לפתור את כל השאלות אותן העלנו בתחילת המאמר (תוך התחשבות בהערת סיום 3 למטה) ולהבין את שמשון בצורה טובה הרבה יותר.
1. כמו בכל שיעור שלי מעניין שבסוף ניתן להרכיב את אותו הדגם על נחמיה ולראות איך הוא עומד בניסיון בצורה הטובה ביותר: המפתה=טוביה וסנבלט, האדם=נחמיה, המחטיא=נועדיה הנביאה. נועדיה מנסה לשכנע את נחמיה להתחבא במקדש אך נחמיה בוטח בה', זוכר את מקומו, ומסרב תוך הזכרת 2 הצדדים - "האיש כמוני יברח" + "ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי".
2. הקשר בין יהודה ותמר מתבטא גם הוא על פי שלושת הקשרים - בתחילה היא היתה קשורה להולדת הדור הבא, אחר כך כזונה ולבסוף (לפחות על פי המדרש) באהבה. קשר זה מעניין במיוחד בשל ההשוואה בין ירדת שמשון לתמנה לעומת ירידתו של יהודה לשם.
3. במאמר לא התייחסתי לסיפור מנקודת המבט הפלשתית - לנקודה זו אתייחס אי"ה במאמר אחר.