חכמה ממרום עד לפתח ביתך

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

• "תחלת ענין הדברים היא אמרו הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה. והמשיך הענין בקראה לבני אדם הפרטים האישים והכללים פתאים וכסילים ומעוררת אותם אל הבנת הערמה ואל הבנת הלב. ומשבחת עצמה "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה". ואומרת "אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא". ומוספת שבח לאמר "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה בי מלכים ימלוכו וכו' בי שרים ישורו" וכו'. וממשכת הענין בספור מעלותיה והיותה שונאה את הפכיה. ואחרי כן מגדת מה בינה ובין השם ואומרת כי היא קדמה לכל בריה ובה נמצאו הנמצאים כולם והיא דבר בלתי נפרד ממנו ויש לה שתוף גדול עם בני אדם ומאשרת אוהביה. ואומרת "אשרי אדם שמע לי וכו' כי מצאי מצא חיים". ומורה הענש לשונאיה ואומרת כי ענשם מות באמרה "וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות" (כל אלו הפסוקים במשלי ח'):" (אוצר עדן הגנוז - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯).
• "ודע כי השכינה הולכת עם ישראל בגלות אבל צדק העליון לעולם לא זזה ממקומה כתיב כי אם לבינה תקרא ותבונה תתן קולה פקח עיניך כמו שכתבתי לך בענין הבינה וסדריה כי בה תבנה ותכונן עולם התחתון ועולם העליון והש"י יורנו בדרך האמת אמן סלה" (ספר שערי צדק - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ)
• "'מודה אני לפניך... ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות... שאני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים... אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת' (ברכות כח, ב). נראה שיש בהודאה זו מריחו של מזמור הפתיחה של ספר תהלים: "שמת חלקי מיושבי בית המדרש" מקביל לאיש ש"בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" שבמזמור, "יושבי קרנות" מקביל ל"מושב לצים" שבמזמור, שהוא מקום שאנשים עוסקים בו בדברים בטלים - דהיינו דברים פסולים, כגון רכילות, ליצנות, דברי בלע על דברים שבקדושה וכיוצא באלה. (יש לציין שלפי התרגום המונח 'יושבי שער' בפסוק (תהלים סג, יג) 'ישיחו בי יושבי שער' פירושו יושבי קרנות: 'ימללון עלי יתבי תרעתא בית קרנתא', דהיינו שיושבי השער של בית הקרנות ידברו עלי דברי בוז ולעג (יתכן שבביטוי 'בית הקרנות' התיבה 'בית' כוונתה כמו 'בין', שישיחו בי יושבי השער שבין הקרנות, כפי תרגום התיבה 'בית' בפסוק 'בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נִצבה' במשלי ח, ב).)" (מרכז ישיבות בני עקיבא - עשרים בירורים לשוניים בשמות רבה (פרשות א-יג))
• "הלא חכמה תקרא. זה הקב"ה שנאמר כי ה' יתן חכמה. בראש מרומים זה משה שנאמר עלית למרום. עלי דרך אמר הקב"ה במקום שאני עומד שם יעמוד משה שנאמר ומשה נגש אל הערפל. בית נתיבות נצבה שעשה הים נתיבה שנאמר ובמים עזים נתיבה. ליד שערים לפי קרת שנאמר ויעמוד משה בשער המחנה. מבוא פתחים תרונה אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה לי משה והוא מבפנים ואני מבחוץ אני קורא לו ויקרא אל משה: בראש מרומים עלי דרך. רבא רמי כתיב בראש מרומים וכתיב עלי (קרת) [דרך], בתחלה בראש מרומים ובסוף עלי (קרת) [דרך]: ליד שערים לפי קרת. מתוך שאתה קורא לחכמה עומדת על שעריך שנאמר ליד שערים, ומתוך שאתה יושב ומרנן בה אף היא מרננת על פתחיך שנאמר מבוא פתחים תרונה. אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם, אם קורא אותם אישים למה קורא אותם בני אדם, אלא א"ר שמעון בן חלפתא אם זכיתם וקיימתם דברי תורה אתם נקראים כאברהם יצחק ויעקב שנקראו אישים, ואם לאו אתם נקראים כאדם הראשון שלא קיים את התורה ונטרד מגן עדן. אליכם אישים אקרא אלו תלמידי חכמים שדומים לנשים ועושים גבורות כאנשים, אמר רבי ברכיה הרוצה שיתנסך יין שלו על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא:" (ילקוט שמעוני - משלי)
• "‫אם היינו מקשיבים לחכמה, שירדה‬ ‫ ‬ ‫ ְ ‬ ‫מעולמות אצילות וכתר לעולם הפה, ולתבונתה, היינו נמנעים מליפול בפח למלאכי הטומאה,‬ ‫כמתואר בפרק ז'. ולכן חשיבות החכמה והבינה בהעברת מסרי התורה שנתן ה' למשה שהן כנגד‬ ‫עולמות החכמה והבינה הנמצאים בעולמות גבוהים, כפי שנאמר בפס' ב': "בראש מרומים עלי‬ ‫דרך בֵּ ית נְ תיבוֹת נִ צָּ בָ ה".‬ ‫המצליח לחבור לעולמות הבינה ולעולמות החכמה שהן אותיות י-ה משם הוי-ה מצליח לחבור‬ ‫לעולמות עליונים. לשם כך הוא צריך לפתוח עולמות ושערים אלה על ידי תפילה ושירה לאלוקי‬ ‫ישראל, ככתוב: "ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרונה")פס' ג'(, ולכן מחזרות החכמה‬ ‫והבינה אחרי עולמות תחתונים שהם בניהם ובנותיהם, שנאמר בפס' ד': "אליכם אישים אקרא‬ ‫וקולי אל בני אדם", כלומר הקול בא מעולמות הפה, שהם מלכות פה, תורה שבעל פה, שהם סתרי‬ ‫תורה ורזיה. רק בעזרת התחברות לעולמות עליונים אלה, שבעולמות התולדות, יכולים הפתאים‬ ‫להבין את העורמה והכסילים יקשיבו ללבם, הבאה מעולמות בינה, כנאמר: "בינה ובה הלב‬ ‫מבין", שנאמר בפס' ה': "הבינו פתאים עורמה וכסילים הבינו לב"" (הרב המקובל יצחק בן ויקטור ומרים הכהן, http://tora-mishamayim.org/content/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%97).
• "עדיין קשה עלי להאמין בגזירה רעה וכפולה כזו שתבוא: החופשה ניטלה לפני שעתה וגמרא ניתנת גם שלא בשעתה. כנגזל אני יושב בתוך חברי הצפופים על הספסלים לכל עברי השוּלחן, שהעלו עליו פסחים תחת משלי – ונפשי בקרבי ל"פסוק" תערוג... עלובה מיוגעה זו, אמנם, לא חשקה ביותר לחכמתו של שלמה המלך, כי זו, מה חידוש יש בה? אפילו אמא גם היא יודעת להטיף לי דברי חכמה כגון אלו, גם היא אומרת תמיד שהחכמה – כלומר התורה, דהיינו הגמרא – יקרה היא מכל וכל, והמלך החכם מכל אדם אינו אלא מוסיף משל לדבר, שהתורה, כלומר הגמרא, מין אשה היא העומדת בשוק ומרננת וצווחת לבריות ו"על גפי מרומי קרת" היא מכריזה על עצמה תהילות ותשבחות מוגזמות ומופלגות... ובכן, לא חכמת שלמה לקחה לבי; ולא לזה נכספתי כך באותה שעה; אלא למה? לרננה שדברי חכמתו נאמרין בה כשיר של נחמה לנפש שחלשה בעמל היום. כל היום מחטטת הגמרא ורוצעה באוזן ובמוח מבלי כל רחמנות, תבוא שעת הפסוק – והרי זמרה נוחה, המרצה אפילו את רבנו ומרשלת כעסו מעלינו; נעימה זו משתפכת ומבשׂרת לנו את הערב הקריר, כי קרוב הוא לבוא עם חופשתו משיבת הנפש, את שוב העדרים מן השדה ואת צאת הכוכבים והלבנה בשמים – והנה... "אילת אהבים ויעלת חן", זו הגמרא הסלאוויטאית ש"דדיה ירווך בכל עת" – היא נפתחה לפני על דפיה הנכתמים, הטפוחים ומסואבים מזיעת ידים... עוד ניכרות הן הדמעות שנפלו על דפים אלו לפני לחם הערבּים, והיא זו תשוב תקראנו "לשקוד על דלתותיה", – פת בשומן עם שומניות ודובדבניות שבסעודה, למה לכם? – "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי!" "שמעו כי נגידים אדבר":" (נפש רצוצה / שמחה בן-ציון)
• "עניני החכמות והמדעים בכלל היו להקדמונים דברים יקרים מאד, וקשטו אותם בדמיון השירה בכל מיני תכשיטים וציורים מעוררים אהבה וחן. בקבוץ תנ"ך בספר "משלי שלמה" שהפיטן קורא לו "ספר החכמה" משבח ומהלל ומפאר את החכמה בכלל, ונותן לה תוארים שמסכימים עם אותם שנתנו לה פיוטי היוָנים בשיר הומירוס "מזמור לפַּלַס". ככה מתפארת החכמה שהיא בת האלהים (משלי ח' כ"ב), כעין הגדת היונים על "מינרפה" אלהת החכמה שנולדה ממצחו של יופיטר – והיא יושבת "בראש מרומים על גפי מרומי קרת" (משלי שם) כמו שקראו היוָנים אל מינרפה בשם Akräa (כנוי אלהי מרומי הר וסלע), וכמו שקראו לה Agroäa ע"ש מושבה ברחובות ובשוקים (משלי ח') – וכן "אורך ימים בימינה" (שם ג') "כי בי ירבו ימיך" (שם ט') כמו שנקראת מינרפה אצל היונים Ambulia שר"ל "המארכת חיים" – "אני חכמה שכנתי ערמה" (משלי ח') כמו שקראו לה היונים Aphaturia המורה בל"י ערמה ומרמה – לי עצה וגבורה" (שם) כמו שמה Aristobula בשיר היוני הנ"ל שר"ל הנותנת עצה טובה – "כי מוצאי מצא חיים וכל משנאי אהבו מות" (שם) כמו שמה היוָני Axiopöna המורה: הגומלת טוב לטובים ורע לרעים – "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (שם) כמו שמה בל"י Kaphyria שר"ל "הנותנת שלל מלחמה" – "ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרונה" (שם) כמו שנקראת בשיר היוני Pylaetis שר"ל "שומרת השערים"." (סיפור יצירת העולם / שלמה רובין)