הפסקה הרביעית במשלי פרק י (ראו
מבנה הפרק) כוללת אחד-עשר פסוקים:
22. בִּרְכַּת
ה' הִיא תַעֲשִׁיר; וְלֹא
יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.
23. כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל, עֲשׂוֹת זִמָּה;
וְחָכְמָה, לְאִישׁ
תְּבוּנָה.
24. מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.
25. כַּעֲבוֹר סוּפָה, וְאֵין רָשָׁע; וְצַדִּיק, יְסוֹד
עוֹלָם.
26. כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם, וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.
27. יִרְאַת
ה'
תּוֹסִיף יָמִים; וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.
28. תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה; וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
29. מָעוֹז לַתֹּם, דֶּרֶךְ
ה';
וּמְחִתָּה, לְפֹעֲלֵי אָוֶן.
30. צַדִּיק,
לְעוֹלָם בַּל-יִמּוֹט; וּרְשָׁעִים, לֹא יִשְׁכְּנוּ-אָרֶץ.
31. פִּי
-
צַדִּיק
,
יָנוּב
חָכְמָה; וּלְשׁוֹן
תַּהְפֻּכוֹת, תִּכָּרֵת.
32. שִׂפְתֵי
צַדִּיק
, יֵדְעוּן רָצוֹן; וּפִי
רְשָׁעִים
,
תַּהְפֻּכוֹת
.
כמה רמזים מקשרים בין הפסוקים בפיסקה (ראה זה חדש - המבנה הצורני של משלי י-כד - החלוקה לתת-פסקאות כאן מעט שונה):
- פסוקים 22, 27 מדברים על ה' ועל
הוספה
(ברכת ה' תוסיף עושר, יראת ה' תוסיף ימים).
- גם פסוקים 27, 29 מדברים על ה'.
- פסוקים 23, 31 מדברים על
חכמה
.
- פסוקים 25, 30 מדברים על כך שהצדיק קיים לעולם, בניגוד לרשע.
- פסוקים 31, 32 מזכירים דברי
תהפוכות
.
- כל שאר הפסוקים (פרט לפסוק 26) מדברים על צדיקים ורשעים.
ייתכן שהנושא המשותף לכל הפסקה הוא התמודדותם של צדיקים ורשעים עם תהפוכות החיים:
- פסוק 22: הצדיק מברך את ה' ומודה לו על כל הישג וכל הצלחה, וכך ניצל מעבודת אלילים (פירוט).
- פסוק 23: הכסיל התרגל לעשות מעשים רעים, ולכן זה בא לו באופן אוטומטי כמו הצחוק; בעוד שאיש תבונה התרגל לעשות מעשי חכמה (פירוט).
- פסוק 24: ה' מעניש את הרשע בעונש שהוא הכי פוחד מפניו, ונותן לצדיק את השכר שהוא הכי מתאוה לקבל (פירוט).
- פסוק 25: הרשע אינו יציב, כשבאה סופה לעולם הוא נופל, וכשהסופה עוברת מגלים שהוא איננו; אבל הצדיק הוא יציב, יש לו שורשים חזקים, והוא נשאר במקומו לעולם גם כשיש סערות (פירוט).
- פסוק 26: ייתכן שהשליחות כאן היא משל לשליחותה של הנשמה, שנשלחה לעולם כדי לעשות צדק; והרשע, כמו העצל, אינו ממלא את שליחותו (פירוט).
- פסוק 27: יראת ה' מוסיפה לצדיק שנות חיים, וחוסר יראת ה' מקצר את חייהם של הרשעים (פירוט).
- פסוק 28: הצדיקים שמחים גם כשהם צריכים לחכות הרבה, אבל הרשעים מאבדים את תקוותם במהירות (פירוט).
- פסוק 29: הצדיקים הולכים בדרכו של ה', שמגן על התמימים ושובר את הרשעים (פירוט).
- פסוק 30: הצדיק מצליח להתקיים לעולם, ולא להתמוטט גם כשיש קשיים; אבל הרשע מתמוטט ועוזב את הארץ.
- פסוק 31: פיו של הצדיק דומה לעץ פרי המניב דברי חכמה, ופיו של הרשע הוא הפכפך ולכן ראוי לכרות אותו כעץ סרק (פירוט).
- פסוק 32: הצדיק אינו מתבלבל גם כשחוקרים אותו, כי שפתיו דוברות תמיד את האמת; אך פיו של הרשע הוא הפכפך ולכן קל לזהות את שקריו (פירוט).
דרש ורמז / מטמונית למשפחות סופרים
א. משל לחיי האבות
- "ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה"
- פסוקים 22-27: לוט התקלל ב"סופת סדום", אברהם התברך בגרר;
- פסוקים 28-32: זרעו של לוט "נהפך" לרעה על זרעו של אברהם יצחק ויעקב.
ב. משל לחיי בית דוד - דואג היה ה"חייב" שבאמצעותו התגלגלה ה"חובה" שנגזרה על כהני בית עלי בנוב
- פסוקים 22-25: בית אלעזר הוסר, ובית איתמר התכהן תחתיו וגם הוא הוסר. בית אלעזר-צדוק חזר והתכהן לעולם.
- פסוקים 26-27: אחימעץ ויהונתן בני הכהנים היו שליחים זריזים אל דוד; דואג ואחיתופל היו רשעים כלפי דוד.
- פסוקים 28-32: הכהונה הגדולה לעולם מזרע צדוק, כמו שהמלוכה לעולם מזרע דוד ושלמה.