מאזני מרמה תועבת ה', ואבן שלמה רצונו

הקבלות

גם בתורה ישנם פסוקים המביעים רעיון דומה:

• ויקרא יט36: "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם..."
• דברים כה15-16: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כָּל עֹשֵׂה עָוֶל"

מה מוסיף הפסוק שלנו?

1. יש אומרים שהפסוק ממשיך את הפסוק הקודם, משלי י32: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת", והוא בא ללמד, שדברי שקר שנואים ומתועבים על ה' גם כאשר אינם גורמים כל נזק, כמו שמאזני מרמה הם תועבת ה' גם כאשר לא שוקלים בהם (ע"פ ר' יונה גירונדי; ראו תלמוד בבלי, בבא מציעא סא:).

2. ייתכן גם שהפסוק קשור גם לפסוקים הבאים, המדברים על מידות, כגון משלי יא2: "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" (פירוט); והוא מלמד, שה' מתעב אדם שמידותיו אינן מאוזנות, ורצונו שכל אדם ישקול במדוייק את התנהגותו על-פי המידות הטובות המתוארות בפרק.

3. יש אומרים שהפסוק קשור לפסוק דומה המופיע בהמשך הפרק, משלי יא20: "תּוֹעֲבַת ה' עִקְּשֵׁי לֵב, וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ", והוא מלמדנו, שגם במידות הנפש, כמו במידות המשקל, ה' מתעב את העקמימות והמרמה, ואוהב את היושר והשלמות (ע"פ דעת מקרא).

4. וייתכן שהפסוק קשור לפסוק האחרון בפרק, שגם בו מופיע השורש שלם, משלי יא31: "הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא" - וצריך עיון.

מאזני מרמה נזכרו בפסוקים נוספים שנאמרו על מקומות שונים:

• כנען, הושע יב8: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, לַעֲשֹׁק אָהֵב"
• שומרון, עמוס ח5: "לֵאמֹר 'מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר', לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה"
• ירושלים, מיכה ו11: "הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע, וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה?"
• וכן במשלי משלי כ23: "תּוֹעֲבַת ה' אֶבֶן וָאָבֶן, וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב"

וגם הביטוי הדומה אבן ואבן:

• משלי כ10: "אֶבֶן וָאֶבֶן, אֵיפָה וְאֵיפָה, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם" (פירוט)

"הדברים מלמדים שהעבירה הזאת נוהגת במקומות רבים בזמנים שונים. ואולי כיסה הנביא (מיכה) בכוונה תחילה את שם העיר, כדי שהתוכחה תתאים לכל עיר, בכל מקום ובכל זמן" ( יהודה אייזנברג, שיחות בספר מיכה ).

סגולות

יש הרבה צביעות ביחס של הגויים אלינו. הם מאשימים אותנו ב"כיבוש" כאשר חלק גדול מהם יושבים על אדמה כבושה. האוסטרלים, למשל, כבשו את היבשת לפני כ-250 שנה והשמידו את רוב האוכלוסיה המקומית, ועכשיו הם מאשימים אותנו ב"כיבוש". כך גם האמריקאים, הערבים (שכבשו את רוב המזרח התיכון לפני כ-1400 שנה), ועוד. אולם, על-פי חז"ל, האופן שבו הגויים מתנהגים עמנו נובע מהאופן שבו אנחנו מתנהגים בינינו לבין עצמנו. חז"ל דרשו את הסמיכות בין שני זוגות של פסוקים:

• משלי יא1-2: "מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה', וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה"
• דברים כה13-17: "לֹא יִהְיֶה לָּךְ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה; לֹא יִהְיֶה לָּךְ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לְךָ; אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לְךָ; לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ. כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כָּל עֹשֵׂה עָוֶל. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאֵתְכֶם מִמִּצְרָיִם..."

"אוי לדור שמדותיו של שקר! דאמר ר' בניא בשם ר' הונא: אם ראית דור שמדותיו של שקרים - מלכות באה ומתגרה באותו הדור. מה טעם?  מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בא זדון ויבא קלון. אמר ר' ברכיה בשם רבי אבא: כתיב (מיכה ו יא): האזכה במאזני רשע? אפשר כן, שדור שמדותיו של שקר זוכה?! אלא ובכיס אבני מרמה. אמר ר' לוי: אף משה רמזה להן לישראל בתורה: לא יהיה לך בכיסך... לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, ואם עשה כן - סוף שהמלכות באה ומתגרה בו, דכתיב כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (רות רבה א ב, מדרש תנחומא פרשת כי תצא).

כשאנחנו נוהגים איפה ואיפה בינינו, גם הגויים נוהגים עמנו איפה ואיפה; כשאנחנו מפעילים "סטנדרט כפול" במסחר, גם הגויים מפעילים סטנדרט כפול ביחסים הבינלאומיים.

אם כך, הפסוק הבא (פסוק 2) הוא עונש על מאזני מרמה; ראו מאזני מרמה בין גויים.

מאמרים נוספים:

• אברהם גוטליב - החוויה היהודית - משלי יא א-ג
• בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - פרשת כי תצא