כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד

קוד: ביאור:משלי טו15 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי טו15: "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד"

כל ימי חייו של אדם עני הם רעים, קשים ועצובים, ולכן אדם טוב לב עושה משתה ושמחה תמיד ומזמין את העניים כדי לשמחם.

עצות

"אל תיתנו להם דגים, תנו להם חכות", כך אומרים אנשים הטוענים שהדרך לפתור את בעיית העוני היא לספק הכשרה מקצועית למובטלים ולא לתת אוכל לרעבים. אולם, לפעמים לתת חכות זה לא מספיק:

רע = עצוב; כל ימי עני רעים = כשאדם עני, הוא נמצא כל ימיו בצער. בפסוקים קודמים למדנו, משלי טו13: "וּבְעַצְּבַת לֵב - רוּחַ נְכֵאָה"  - כשהאדם עצוב, רוחו נשברת, הוא מתייאש ומאבד את המוטיבציה לעשות דברים (פירוט); כך קורה באופן טבעי לאדם עני.

וגם בתורת הסוד: "כל ימי עני רעים - לפי שהוא נתון בבחינת הקטנוּת, שיש בה אחיזת החיצונים רבה ועצומה, ולכן הרע שלהם גורם לו שכל ימיו יהיו רעים, ואפילו שבתות וימים טובים, לפי שאין בהם אל העניים כי אם מנוחה דקטנות..." (רמ"ד וואלי פירוש שני).

טוב לב = איש בעל לב טוב; וטוב לב משתה תמיד = איש בעל לב טוב יעשה תמיד משתאות ויזמין אליהם את העניים, כדי לשמח אותם; בפסוקים קודמים למדנו, משלי טו13: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" (פירוט) - כשהאדם שמח, פניו נראים טוב יותר, כך קל לו יותר להתקבל לעבודה.

וגם בתורת הסוד: "וטוב לב הוא מי שיש לו השראה דגדלות, שאין בה שום ערבוב של אחיזת החיצונים, ולכן הוא שמח תמיד... שזוכה אל השפע העליון, שבא מאותו זיווג עליון שאינו פוסק, שכולו טוב בלי שום עירבוב של רע כלל ועיקר" (רמ"ד וואלי).

אם כך, כדי שהעניים יוכלו להשתמש ב"חכות", חייבים גם לתת להם גם "דגים", לתת להם שמחה שבעזרתה יוכלו להיחלץ מעוניים.

הקבלות

גם בפרק לא נאמר שצריך לדאוג לשמחתם של העניים, במיוחד בזמן משפט, משלי לא6: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (פירוט).

אצלנו נאמר כל ימי עני רעים, אבל משורר תהלים אמר שעבורו, באופן אישי, העוני דווקא היה חוויה חיובית, תהלִים קיט71: "טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ" (פירוט). 

תמיד

הרב משה איסרליש (הרמ"א), שכתב את ההגהות על ה"שולחן ערוך", פתח וסיים את הגהותיו על חלק "אורח חיים" בשני פסוקים הכוללים את המילה "תמיד":

  • בתחילת הסעיף הראשון: תהלים טז8: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד..." "הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול; ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. כל שכן, כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול, הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'", מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השם יתברך ובושתו ממנו תמיד"
  • ובסוף הסעיף האחרון: "יש אומרים, שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים," " ... וטוב לב משתה תמיד" (משלי טו15).
ושני ה"תמידים" קשורים זה לזה (ראו שערי תשובה שם):
  • כשאדם משוה את ה' לנגדו תמיד, גם השתיה והשמחה שלו היא עבודת ה', והוא יכול לשתות ולשמוח בלב טוב: "עיקר עבודת ד' הוא בשמחה, ולכן כשכוונתו לשם מצוה - היא משתה ושמחה של מצוה" (ערוך השולחן);
  • כשאדם משוה את ה' לנגדו תמיד, מתוך כך הוא מקיים את כל המצוות, ובזכות קיום המצוות הוא זוכה להיות שמח תמיד (הרב שלמה אבינר, מעייני הישועה).
  • כשאדם משוה את ה' לנגדו תמיד, ומקשר את כל מה שעובר עליו לה', הוא שמח בחלקו וכל ימיו שמחים כמו משתה: "צריך כל אחד מישראל לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר, בכדי שיאיר לו השכל הזה להתקרב להשם יתברך על-ידי-זה... וזה עיקר הלימוד של שויתי ה' לנגדי תמיד, היינו, להסתכל ולהתבונן רק בהחיות אלקות והשכל והחכמה דקדושה שיש בכל דבר ובכל ענין, כפי האדם והמקום והזמן. ואז בוודאי יתקרב להשם יתברך ע"י כל ענין. וכל סיבה וענין שיעבור עליו בוודאי יקבל באהבה ובשמחה, ויהיה שמח תמיד בשמחה גדולה, בבחינת " איזהו עשיר השמח בחלקו ", היינו, בחלק של קצת התנוצצת הדעת והשכל שהאיר בו השם יתברך, שיהיה יכול להכיר ולהשיג אותו יתברך, ולדבקה בו באמת, שזה עיקר החלק הטוב של כל אחד מישראל... וזה עיקר ענין מאמר הכתוב וטוב לב משתה תמיד, ופירש רש"י " ללמדך שיהיה האדם שמח בחלקו "... והשמחה הזאת בתמידיות בעצמה היא מסוגלת והכרחיות ביותר לקיים תמיד בשלימות ענין הקדוש הזה של שויתי ה' לנגדי תמיד, היינו, להסתכל תמיד רק על השכל והחיות דקדושה שיש בכל דבר, כי אין דבר שיפסיד ההשגה ויבלבל השכל כמו העצבות, וכן אין דבר שמועיל ומוכרח לשלימות השכל וההשגה כמו השמחה דקדושה בתמידות...וזה כולל כל קיום התורה שצריך האדם לקיים תמיד, היינו: לקשר עצמו אל השכל דקדושה, ולעבוד ה' בשמחה תמיד. ועל כן כלל אותם הרב ז"ל בשני תמידין כסדרן, ונעץ סופן בתחלתן..." (נחת השולחן אורח חיים תרצז)

דקויות

עני -

1. לפי הפשט, עני בחומריות (וכן פירשו רש"י, מצודות, רבי יונה ועוד). גם חז"ל פירשו כך, ואף הסיקו מכאן מסקנה מעשית: מכיוון ש"כל ימי עני רעים", הרי שגם בשבתות ובימים טובים, כשהוא אוכל לשובע, עדיין רע לו, ומכאן "שינוי וסת - תחלת חולי מעים" (שמואל, תלמוד בבלי כתובות קי:), כל שינוי בהרגלים, גם אם הוא לטובה, גורם נזק. מכאן הסיקו, שאסור לאיש לכפות על אשתו (או להיפך) לעבור דירה, אפילו למקום טוב ואיכותי יותר: "אף לא מנוה רעה לנוה יפה" (רבן שמעון בן גמליאל שם), כי "הנוה היפה בודק את הגוף למי שבא מנוה רע, ומתוך כך חלאים באים עליו" (רש"י שם).

2. ועל-פי הדרש, עני בעניינים אחרים, כגון: "בעלי משנה, בעלי תלמוד, מי שיש לו אישה רעה, איסטניס (מפונק), רחמני, שדעתו קצרה" (תלמוד בבלי סנהדרין ק:, בבא בתרא קמה:), "עני בדעת" (רלב"ג, אבן עזרא, רמ"ד וואלי פירוש ראשון), "המתעצב" (אבן עזרא), "הצדיק העניו" (מלבי"ם)

טוב לב -

1. אדם טוב, הרוצה לשמח את העניים ולכן עושה להם משתאות;

2. או אדם שיש לו לב שמח, אדם השמח בחלקו (רש"י, מצודות, הגר"א). לדבריהם יש לקרוא את הפסוק " וטוב לב כ משתה תמיד ", כלומר, אדם שיש לו לב טוב ושמח, והוא שמח בחלקו, מרגיש תמיד כאילו שהוא נמצא במשתה; כדברי חז"ל "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות ד א).

  • אולם, מכיוון שאין כ הדמיון בפסוק, נראה לענ"ד שפשוטו של מקרא הוא "טוב לב עושה משתה תמיד"; ראו "עצות".

עני לעומת טוב לב -

אם הפסוק מתחיל ב"עני", מדוע הוא לא מסיים ב"עשיר"?

1. ייתכן שחצאי הפסוק אינם מנוגדים אלא משלימים - החצי השני של הפסוק בא ללמד מהו היחס הטוב והנכון לעני הנזכר בחצי הראשון.

2. וייתכן ששני חצאי הפסוק מתארים שתי נקודות מבט מנוגדות על החיים: נקודת מבט אחת מדגישה את העוני והסבל, וגורמת לכך שכל ימיו של האדם רעים ועצובים; ונקודת המבט השניה מדגישה את הטוב, וגורמת לכך שכל ימיו של האדם שמחים כאילו שהוא במשתה: "דקדוק לשון הפסוק, שאמר כל ימי עני רעים ולא סיים ההיפוך בעשיר רק שסיים וטוב לב משתה תמיד... רוצה לומר, שאפילו אם הטוב לב הוא גם כן עני, אף על פי כן הוא מלא שמחה תמיד כבמשתה. וזה שמשל שמחתו למשתה, כי טבע המשתה לשמח גם העני ומר נפש, כי באמת גם הטוב לב צריך להרגיש בוודאי מידת עניותו ושפלתו... אך אעפ"כ, גם אז בפנימיות לבבו הוא מלא שמחה מגודל בטחונו בהשם יתברך, שבוודאי יעמוד בעזרתו... כי לב נשבר ועצבות הם שתי בחינות רחוקות זו מזו, אחר לב נשבר באה שמחה, וכמבואר בשיחות הר"ן..." (נחת השולחן אורח חיים תרצז)

"יפה אמר שלמה: 'כל ימי-עני רעים': יש לו לעני מכה – אין לו בצל לשים על פיה, יש לו בצל – אין לו מכה " ( ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים / אלתר דרויאנוב).

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

  • מקום האגדה בלימוד: אמר רבי זירא אמר רב, מאי דכתיב: +משלי ט"ו+ כל ימי עני רעים?... רבי חנינא אמר: כל ימי עני רעים - זה שיש לו אשה רעה, וטוב לב משתה תמיד - זה שיש לו אשה טובה. ... (מטמון)
  • סיני ועוקר הרים - ויקיפדיה: כלומר, על פי רבי זירא, רב פירש את משלי טו,טו כך: "כל ימי עני רעים" - זה בעל גמרא; ..."כל ימי עני רעים זה בעל משנה: שאינו יכול להורות הלכה מתוך משנתו, ... (מטמון)
  • Yeshiva.org.il - מזג אוויר נאה?: "ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים - והא איכא שבתות וימים טובים! ... כתיב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר: אף לילות, בשפל גגים גגו - ממטר ... (מטמון)
  • אנציקלופדיה יהודית דעת - תלמוד בבלי;: ואמרו באגדה: "כל ימי עני רעים" - זה בעל משנה שאינו יכול להורות מתוך משנתו; "וטוב לב משתה תמיד" - זה בעל גמרא, שבקי בטעמי המשניות ועיקרם, ויש בידו כוח להורות ... (מטמון)
  • דרשות: כל ימי עני רעים, ציטטו חכמינו ז"ל מספר בן סירא, ועוד אמרו עני חשוב כמת. והוא הדין גם לאדם נכה רוח מדוכדך ונפול נפש: "חי" הלא נקרא כל דבר טרי ורענן, ... (מטמון)
  • תאריך:: הפסוק במשלי אומר " כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד". הפסוק הזה מתייחס באהדה רבה לשתיית היין, ומתאר את מי שבמשתה תמיד כ"טוב לב". הדבר מעורר תמיהה רבה, ... (מטמון)
  • Viewing Kovetz number 906: אמנם יש להעיר מסנהדרין (ק, ב) "א"ר זירא אמר רב כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה, רבא אמר איפכא כו'". ... (מטמון)
  • דמות האישה ביהדות: ... ושוב דרשו זאת מן הכתוב: אמר רבי חנינא, כל ימי עני רעים (משלי טו טו) זה שיש לו אישה רעה, וטוב לב משתה תמיד (שם) זה שיש לו אישה טובה (בבא בתרא, קמה, ב'). ... (מטמון)
  • Siyum: אולם בשו"ת בנין שלמה (חאו"ח סי' נט) כ', דאף סיום מס' משניות הוי סעודת מצוה, וע"ז אמרו בב"ב (קמה:) כל ימי עני רעים זה בעל גמרא, וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה ... (מטמון)
  • ד"ר אברהם ארזי: רבי חנינא, תלמידו של רבי ורבו של רבי יוחנן, מעמיד אלו מול אלו, נישואין שהצליחו מול נישואין שנכשלו, ואומר (בבא בתרא קמ"ה, ב): "כל ימי עני רעים (משלי ט"ו, ... (מטמון)
  • תמידג€¦ תמידג€¦ פרשת צו פותחת ב"זאת תורת העולה", ופורטת את סדר הקרבתה...: "כל ימי עני רעים. וטוב לב משתה תמיד". העני שבפסוק אינו אדם דל וחסר אמצעים. אלא עני בדעת (ראב"ע) שעינו צרה באחרים (מצודות). ולפיכך הניגוד לו אינו 'עשיר' אלא ... (מטמון)
  • שורש מגזין- מאמרים | כתבות | ערוצים | דעות: עמל מול סיפוק עכשווי - הגמרא אומרת: "כל ימי עני רעים "2. רשב"ם מסביר במקום שלימוד הגמ' כרוך במאמץ רב - "שממית עצמו לכוון הלכות ולתרץ הוויות". ... (מטמון)
  • מוסדות תיקון המידות - לקוטי הלכות חנוכה: נמצא שזה עוסק בתורה על ידו, נמצא שהוא בחינת בונה את התורה, דהינו הימי טוב, שמגלה מתוך הימי רע מתוך דחק העניות, שהם בחינת ימי רע, בחינת ' כל ימי עני רעים'... (מטמון)
  • הוראת הגמרא בישיבות התיכוניות / הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין: "מאי דכתיב ' כל ימי עני רעים '? - זה בעל גמרא, - 'וטוב לב משתה תמיד', זה בעל משנה" (קמ"ה). רשב"ם על אתר מסביר, שדכדוך נפשו של בעל הגמרא כרוך במאמץ המתבקש ממנו ... (מטמון)
  • רבי יוסף אלבו / ספר העיקרים: כל ימי עני רעים - ואפילו שבתות וימים טובים, וכדשמואל דאמר שמואל: שינוי וסת תחילת חולי מעיים. כלומר שקשה על העני להעתק ממה שהורגל בו אף על פי שיעתק אל תענוג ... (מטמון)
  • דבר העורך: גמרתנו אומרת: "כל ימי עני רעים - זה שיש לו אשה רעה, וטוב לב משתה תמיד - זה שיש לו אשה טובה". ניתן להבין שמי שיש לו אשה רעה, ימיו רעים ואילו הנשוי לאשה טובה ... (מטמון)
  • 'Gemara Instruction in Yeshiva High Schools',: "אמר רבי זירא אמר רב", מובא בשלהי בבא בתרא, "מאי דכתיב' כל ימי עני רעים '"- זה בעל גמרא,-'וטוב לו משתה תמיד', זה בעל המשנה" (קמ"ה). רשב"ם על אתר מסביר, ... (מטמון)
  • ספר משלי: ... אחד "רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן" ומצד שני "כל אחי רש שנאהו, אף כי מרעהו רחקו ממנו" (יט 6-7), ו" כל ימי עני רעים ג€“ וטוב לב משתה תמיד" (טו 15). ... (מטמון)
  • SaySo - ציטוטים מקוריים ומעניינים / תוצאות חיפוש עבור רע: כל ימי עני רעים. משלי קראו עוד ֲ». תגובות אין תגובות כרגע הוספת קישור ל... הוסיפו קישור זה ל... המליצו לחברים הוסיפו ל: submit to del.icio.us · submit to ... (מטמון)
  • הבן יקיר לי עצוב. עצוב מאד. בודדים הם המעשים אשר שדרתם בנויה...: הגמרא (ב"ב קמה/ב) דורשת: "כל ימי עני רעים - זה בעל גמרא, וטוב לב משתה תמיד - זה בעל משנה". מבאר רבי שלמה כהן, שהלומד גמרא, ימיו רעים, כי זמן רב חולף עד שהוא ... (מטמון)
  • מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים: הדבר עולה מתוך מה שמצטייר כפתגם עממי, המובא בתלמוד בשמו של החכם בן סירא, כפירוש לפסוק במשלי: 'כל ימי עני רעים' (משלי טו טו). בן סירא אומר: אף לילות! ... (מטמון)
  • מוסדות תיקון המידות - ספרי אנ"ש פורים: ועיין במסכת בבא בתרא דף קמ"ו דרשו כמה דרשות על מקרא זה וכולם אפשר לכוין לענינינו ואין להאריך ובסוף סיימו שם כל ימי עני רעים בן סירא אומר אף הלילות בשפל גגים ... (מטמון)
  • ילקוט שמעוני - משלי: ר' יוחנן אמר כל ימי עני רעים זה הרחמן, וטוב לב משתה תמיד זה האכזרי. ... כל ימי עני רעים והא איכא שבתות וימים טובים, כדשמואל דאמר שמואל שנוי וסת תחלת חולי ... (מטמון)
  • בבא בתרא: רנב, קמה ע"ב כל ימי עני רעים אלו בעלי גמרא. ילקוט דברי חכמים ויקרא סי' שיא, קמה ע"ב כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד. דברי שלום ח"ו סי' ... (מטמון)
  • איסורי אכילה ואיסורי הנאה שלא כדרכם: לעיל הגדרנו את התלמוד כ"משען לחם" המשענת החזקה והטובה לכלל מערכת האדם, אך עתה חז "ל מגדירים זאת " כל ימי עני רעים" - ימי עניות ורוע. ... (מטמון)
  • שכל הפועל: אבל)משלי טו טו(" כל ימי עני רעים ", כי)כתובות קי:("בשפל גגים גגו". וכל הגשמים משאר בתים יורדים על גגו. "ובמרום הרים כרמו". ויבא הרוח ומנשב את זרעו לשאר ... (מטמון)
  • Yeshiva.org.il - חושן המשפט: "י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מ "מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ... (מטמון)
  • בס'ד: ומסיים ב'' וטוב לב משתה תמיד '' ג€“ עבודת ה' בשמחה ובאהבה''. מושגים ביהדות - כשרות. א. מאכלות אסורים: מאכלים או משקים שנאסרו באכילה ובשתייה על ידי התורה או ... (מטמון)
  • שיחת השבוע מספר 841: את דבריו בעניין זה מסיים הרמ"א בפסוק (משלי טו,טו) "וטוב לב משתה תמיד".... על פסוק זה, "וטוב לב משתה תמיד ", אומרת הגמרא: "זה שדעתו רחבה". ... (מטמון)
  • נחלת אבות / הרב פתחיה מנקין: על זה אמר רבא3, וטוב לב משתה תמיד זה בעל התלמוד, וביאר רש"י דבעלי תלמוד נהנים מיגיעו שידעו להורות אסור והיתר, אבל בעלי משנה שונה ואינו יודע מהו אומר דאין ... (מטמון)
  • אקטואליה - זקנים ונערים ממשתה נגינתם - לפרשת ואתחנן: ... שיש בה הרבה תורה וחסד, אך גם "נערים ממשתה נגינתם" (יושם אל לב שהרמ"א, בבואו לחתום את חלק "אורח חיים", סיים בפסוק ממשלי (טו, טו): "וטוב לב משתה תמיד".... (מטמון)
  • צוף הרים: והעשיר כל ימיו בשמחה וטוב לב משתה תמיד, בעניין שבעושרו וברוב לבבו שוכח העני ואינו יודע מכאוביו. ולכן רצתה התורה להביא שנת השמיטה ו[שנת] היובל, ... (מטמון)
  • הפורים המשולש וערב פסח שחל בשבת / הרב ח. ז. גרוסברג: וטוב לב משתה תמיד. דיני ערב פסח שחל בשבת. באשר שבשנה זו שנת תשל"ז חל להיות ערב הפסח בשבת, אמרתי להציב כמה הנהגות המיוחדות לשבת זו: ערב פסח שחל להיות בשבת ... (מטמון)
  • Yeshiva.org.il - והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה: מכל מקום ירבה קצת בסעודה לצאת ידי המחמירים ' וטוב לב משתה תמיד' (משלי טו, טו)". הביאור הפשוט בדברי הרמ"א שתמיד עדיף להיות בשמחה, ולכן במקום שיש דעות שיש חיוב ... (מטמון)
  • יצירה חיובית.: 'וטוב לב משתה תמיד '. 'פחדו בציון חטאים רעדה אחזה חנפים'. 'דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה'. הביטחון בה' מולד ומובנה, בעצם עיקר שיעור קומת האדם. ... (מטמון)
  • פרפראות לחג הסוכות: רמז לדבר וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו ט"ו), ירצה מי שהוא טוב לב בטוח ביוצרו לעולם הוא בשמחה כאילו עומד תמיד במשתה. אך מי שאינו בעל הבטחה תמיד הוא עצב יומם ... (מטמון)
  • בס"ד: אם נתחיל עם ההתחלה של השו"ע, עם ה"שויתי ה' לנגדי תמיד", נזכה בעזרת ה' להגיע גם לסוף של האורח חיים, "וטוב לב משתה תמיד" (משלי טו, טו. ... (מטמון)
  • ברכות-נימוסין שבפינו: 5 יוני 2008 ... וכן ' וטוב לב משתה תמיד' (משלי טו טו) שעניינו: מי שחונן בלב שמח מבלה כל עתותיו בבתי משתאות. על פי זה יתפרש/ גם 'משתה ויום טוב' (אסתר יז, ... (מטמון)
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - מה בין אדר אֲ´ לאדר בֲ´?: ... דגורם שמחה באדר ע"י באחד באדר משמיעים על השקלים והתחדשות הקרבנות, וזה ודאי לא הי' אלא באדר שני ואכמ"ל, אבל אית דמוסיפין שמחה מאד"א, וטוב לב משתה תמיד.... (מטמון)
  • חגים - משנכנס אדר אֲ´ - מרבים בשמחה?: ... כתב הרמ"א: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה ביד' שבאדר ראשון ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".... (מטמון)
  • חגיגה של חגים - אתר החגים המוביל בישראל: והעשיר כל ימיו בשמחה וטוב לב משתה תמיד.עד שבעושרו וברוחב לבב שוכח את העני ואינו יודע במכאוביו לכן רצתה התורה להביא שנת השמיטה והיובל שיהיו שתי שנים רצופות ... (מטמון)
  • צעירי חב"ד | התקשרות 552 | הלכות ומנהגי חב"ד: 7) כמסקנת הרמ"א בסוף הל' פורים קטן " וטוב לב משתה תמיד ", עיי"ש בט"ז, שהכוונה שלא די ב'להרבות קצת בסעודה' [כלשון הרמ"א בתחילת דבריו שם, שהובאה גם בלוח ... (מטמון)
  • ישיבת שעלבים - דברי תורה: פ' כי תשא - שויתי ה' לנגדי תמיד/ וטוב לב משתה תמיד, סגן ראש הישיבה הרב אריה הנדלר. Audio Shiur פר' תצוה -השבת ובניית המשכן, ראש הישיבה הרב יחזקאל יעקבסון ... (מטמון)
  • צעירי חב"ד | התקשרות 656 | לוח השבוע: ... איש את רעהו בכל הברכות הטובות ולקבל ביחד החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ומתוך שמחה וטוב לבב, התוועדות של שמחה, וכפסק דין הרמ"א24 " וטוב לב משתה תמיד".... (מטמון)
  • קנ | חלק ג | ספר הזוהר בארמית | רבי שמעון בר יוחאי | כתבי מקובלים...: ר' יהודה אמר הטבה ממשו כד"א וטוב לב משתה תמיד. ובהעלות דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו ... (מטמון)

תגובות