לא לקנא בהנאות של החוטאים

קוד: ביאור:משלי כג17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כג17: "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם"

אל תשמור בליבך רגשות של קנאה באנשים חוטאים המבלים את ימיהם בתאוות ותענוגים, אלא מלא את ליבך כל היום רק ביראת ה', וקנא רק באנשים שיש בליבם יראת ה' כל היום -

עצות

אנשים ישרים וחרוצים, שעובדים קשה לפרנסתם, עלולים לקנא באנשים עצלים שעוסקים כל היום בהנאות ובילויים. ספר משלי מלמד שלא לקנא:

חטאים = חוטאים, אנשים העושים רע מתוך יצר ותאוה;   אל יקנא לבך בחטאים = אל תקנא בחוטאים, שכביכול "נהנים מהחיים".

במקום לקנא בחוטאים, כי אם ביראת ה' כל היום:

1. הפנה את הלב שלך רק ליראת ה', עסוק רק ביראת ה' ולא בקנאה: "רק עסוק כל היום ביראת ה' ואל תפן אל הצלחתם, כי שלך טובה משלהם" (מצודת דוד), "ואמנם יש לדקדק, שהיה לו לומר 'כי אם ביראי ה' כל היום', כדי שהלשון יהיה מכוון אל מה שאמר בתחילה: אל יקנא ליבך בחטאים. אבל העניין הוא, לרמוז שקנאתו תהיה על ההשראה הקדושה, שלא תזוז ממנו ולא תסתלק מעליו מפני העוונות" (רמ"ד וואלי).

2. הפנה את מידת הקנאה שלך לקנאה ביראי ה': "אם יראֶה יראַת ה', ויתאוה אל מעשה האנשים יראה ה', וקנאה זו תקנן בליבו כל היום" (מלבי"ם). "וזאת מחובת הצדיק, שלא תיפרד ולא תסור מלבבו מחשבת יראת ה' והקנאה והחשק להגיע לשלמות הכל, ולא ירפה החשק והתאוה הזאת מן בוקר ועד ערב" (רבי יונה); "והקנאה תעורר מדנים עם יצרך הרע להכניעו" (הגאון מווילנה).

במקום לקנא בחטאים, חשוב על העתיד -

משלי כג18: "כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת"

- כי אם יש בליבך מודעות ל אחרית (העתיד), ולא רק להנאות רגעיות, אז התקוה שלך, לחיות חיים טובים וארוכים, תצמח ותגדל כמו עץ שאיננו נכרת, ובסופו של דבר גם תחיה וגם תיהנה יותר מהם.

/ - כי אם (אלא), בניגוד למה שהחוטאים חושבים, יש אחרית, המציאות תשתנה ותהיה אחרת, ולך - הירא את ה' - יש תקוה שתישאר באותה תקופה ולא תיכרת.

עצות

3. אחרית = תקופה מאוחרת יותר בחיים;   כי אם יש אחרית = כי אם יש בליבך מחשבות על תקופות מאוחרות יותר בחייך, ולא רק על הנאות רגעיות, אז - ותקותך לא תכרת = התקוה שלך, לחיות חיים טובים וארוכים, תצמח ותגדל כמו עץ שאיננו נכרת, ובסופו של דבר גם תחיה וגם תיהנה יותר מהם. 

"למה הדבר דומה? יש חולים סופניים, שלוקחים אותם לטיסה בשמי הארץ ועושים להם מופעים של זמרים וכו' ומפנקים אותם מאד וכולנו מבינים מדוע. אדם שמסתכל מהצד ולא מכיר במי מדובר, אומר לעצמו 'הלוואי וגם אני הייתי יכול להיות בקבוצה הזאת שמקבלים את כל ההנאות האלו בחינם, ויש להם הכל בשפע ומפנקים אותם...'. אך אם נגלה לו במי מדובר - הוא מייד יתחרט ויאמר: 'חס ושלום! אני לא מקנא בהם בכלל.. שייהנו להם המסכנים הללו.. אותי תשאיר איך שאני - אין לי תלונות.." (הרב רונן חזיזה, 5 דקות תורה ביום, י"ח סיון ה'תשס"ט).

4. אחרית גם מלשון אחריות - מחשבה על העתיד ותכנון לטווח ארוך;   מכאן, על-דרך הדרש: כי אם יש אחרית = אם יש לך אחריות, אם אתה לוקח אחריות על חייך ופועל כדי לשפר אותם, ולא מקנא בחיים הטובים שיש לאחרים, אז ותקותך לא תכרת.

רגש הקנאה הוא חיובי כאשר הוא מוביל את האדם לקחת אחריות על חייו ולשפר אותם; הוא מזיק רק כאשר הוא גורם לאדם להטיל את האחריות על אחרים - המחשבה ש"מה שאין לי ויש לאחר, זה לא מסיבתי" (דוד אקסלרוד). דוגמה לקנאה שלילית ניתן ללמוד מרחל אמנו, בראשית ל1: "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב 'הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי!'"; קנאה זו עוררה את כעסו של יעקב, בראשית ל2: "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר 'הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?!'" - מדוע את מטילה את האחריות עליי? ה' הרי מנע ממך פרי בטן, אז קחי אחריות על החיים שלך ופני אל ה' ישירות - "כי אם יש אחרית, ותקוותך לא תיכרת ".