קוד: ביאור:משלי כח17 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כח17: "אָדָם עָשֻק בְּדַם נָפֶשׁ - עַד בּוֹר יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ
"
אדם שהציבור עושק אותו בגלל ששפך דם והרג נפש - ראוי שיחיה בפחד וינוס עד שיגיע אל בור הכלא; לא ראוי לתמוך בו ולהגן עליו.
לפעמים, בעקבות רצח מזעזע במיוחד, אנשים רוצים לעשות לינץ' ברוצח או לפחות לפגוע ברכושו. העונשים הללו אינם מתאימים לדיני התורה (על-פי התורה, רק בית-הדין רשאי לגזור דין מוות על הרוצח, ובכל מקרה אין לפגוע ברכושו). למרות זאת, ספר משלי ממליץ שלא להתערב:
דם-נפש = משל לחייו של אדם שנרצח; אדם עשוק בדם נפש = אדם שעושקים אותו בגלל שרצח אדם אחר.
בור = משל לכלא; עד בור ינוס, אל יתמכו בו = ראוי לתת לו לנוס עד שיגיע לכלא, לא לתמוך בו ולא להגן עליו מפני עושקיו.
עצה זו מתאימה לדין התורה לגבי רוצח בשגגה, אלא שבתורה במקום
בור נזכר סוג אחר של כלא -
עיר המקלט:
וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ - וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם" - אם גואל הדם מוצא את הרוצח (גם אם רצח בשגגה) מחוץ ל"כלא" - עיר המקלט, מותר לו להרגו בלי משפט, אין להגן על הרוצח. רק בעיר המקלט הוא מוגן.
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן".
(תוספת משנת ה'תשע"ד)הדברים נכונים במיוחד בימינו, לאחר שממשלת ישראל שברה כל קו אדום אפשרי ושיחררה אזרחים ישראלים שהורשעו ברצח רק בגלל השתייכותם ללאום הערבי. במצב הזוי זה, ראוי לחדש את דין גואל הדם התנ"כי, ולהתיר לכל אדם להרוג את הרוצחים שרצחו את קרובי משפחתו. ראוי שהרוצחים יחיו בפחד ובמנוסה מתמדת עד שיעדיפו לחזור מרצונם ל בור הכלא.
על רשע 'רגיל' נאמר,
משלי ה22: "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ
יִתָּמֵךְ
" (פירוט), כלומר, ייתכן שה' יתמוך בו ויעזור לו לכפר על עוונותיו. אבל לרוצח אין כפרה -
לא יתמכו בו
(רמ"ד וואלי).
2. וחכמי התלמוד דרשו שהכוונה למחטיא הרבים, הפוגע
בנפשו הרוחנית של הזולת: "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם, שנאמר
אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו
"
(בבלי יומא פז א, וכן רש"י על הפסוק); "האדם, שהיצר
עשק ממנו הרגש המוסרי למידה זו, להחטיא
נפש העם כולו ולהשמידם, אינו ראוי לתמיכה אף באמצעות תשובה, וכאשר
ינוס שאולה -
אל יתמכו בו
"
(הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב" שם).
2. בור הוא גם משל למוות (מצודת דוד). פירוש זה מתאים לדינו של רוצח במזיד שהורשע בדין, שגם עיר המקלט או הכלא אינם רשאים לתת לו הגנה.
3.
בור הוא גם משל לגיהנום
(רמ"ד וואלי). פירוש זה מתאים לדינו של רוצח במזיד שלא הורשע בדין, או שהורשע ושוחרר מסיבות פוליטיות הזויות כלשהן, "נופל בגיהנום ואין מליץ טוב בעדו, כי הדמים צועקים והקיטרוג הולך ומתגבר
"
(רמ"ד וואלי).
1. קביעה המתייחסת לעולם האנושי - הציבור לא יתמוך בו מפני סלידתם מהמעשה שעשה (מצודת דוד);
2. או קביעה המתייחסת לעולם העליון - ה'מלאכים' לא יתמכו בו ולא יאפשרו לו לכפר על פשעיו: "ואל יתמכו בו משמים להספיק בידו לשוב
"
(רש"י, וכן רמ"ד וואלי), "ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין, שנאמר
אדם עשוק בדם נפש...
"
(רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש ד יא)
- אולם לפי זה היה ראוי לכתוב " לא יתמכו בו"; המילה אַל מבטאת בדרך-כלל את מה שראוי לעשות ולא את מה שעושים.
3. לכן לענ"ד הפסוק נותן הנחיה מעשית - לא ראוי לתמוך באדם הנרדף בגלל שרצח נפש.ּ