קוד: רוח נכאה= בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה" (פירוט)
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" (פירוט)
רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה" (פירוט)
נכאה היא צורת הנקבה של התואר
נכה, המופיע בתנ"ך למשל ב
שמואל ב
ד4: "וְלִיהוֹנָתָן בֵּן שָׁאוּל בֶּן
נְכֵה רַגְלָיִם...
וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ...
";
נכה הוא מי שקיבל
מַכָּה ונשבר;
נכה רגליים = מי שקיבל מכה
ברגליו ורגליו נשברו.
רוח היא אויר בתנועה, ובפרט האויר היוצא מהריאות בשעת הנשיפה. לפי זה: רוח נכאה = נשיפה שבורה - מצב שבו אדם נאנח או בוכה מרוב צער, והנשימה שלו קטועה ושבורה.
רוח היא גם מחשבה (ראו לב מלא ברוח). לפי זה: רוח נכאה = מחשבה שקיבלה מכה ונשברה.
בדרך כלל, מחשבותיו של האדם הן קלות ומהירות, ויכולות להפליג למרחקים גדולים; גם אדם שנמצא במצב קשה, יכול לדמיין שהמצב משתפר, והדבר נותן לו תקוה וכוח להחזיק מעמד, ולפעמים גם רעיונות איך לצאת מהצרות.
אך לפעמים ה
רוח נכאה - לפעמים מחשבותיו של האדם מקבלות
מכה מכל הצרות שעוברות עליו, נשברות ונעשות
נכות; הן לא יכולות יותר להפליג רחוק ולדמיין מצב טוב יותר, והאדם נשאר כלוא במחשבותיו בתוך הצרות והייאוש.
כל אחד מהפסוקים בספר משלי מתייחס לתחום אחר שבו הייאוש עלול להזיק והשמחה עשויה להציל: