קוד: חכמה בינה יראה ואהבה בתנ"ך
סוג: השלמה1
מאת: אראל
אל:
כמה פסוקים בספר משלי מקשרים בין חכמה לבין יראת ה', ובין בינה לבין דעת ה'.
בפרק ט מתוארות הדרישות המוקדמות להשגת חכמה ובינה:
תְּחִלַּת חָכְמָה - יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים - בִּינָה": על-פי ההקבלה בין שני חצאי הפסוק, "
יראת ה'" מקבילה ל"
דעת קדושים". מכאן ש"קדושים" כאן הוא כינוי לה' "
אלהים קדושים" (יהושע כד19), וכוונת הפסוק היא "יראת ה' - תחילת חכמה, ודעת ה' - תחילת בינה": הדרישה המוקדמת לחכמה היא יראת ה', והדרישה המוקדמת לבינה היא דעת ה' (ראו פירושים שונים לפסוק).
בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן; בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ, וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (פירוט);
אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע; רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (פירוט).
בכל דרכיך דעהו".
ירא את ה' וסור מרע".
אפשר להסביר את חשיבות הדרישות המוקדמות לפי הפירוש המקובל להבדל שבין חכמה לבינה:
חכמההיא הכשרון לקלוט מידע מבחוץ, במסורת או בנבואה. כדי לקלוט היטב, דרושה יראה - רק מי שירא מפני ה' (מקור החכמה) ידייק ולא יטעה.
בינההיא הכשרון להסיק מסקנות מתוך המידע. כשאדם מסיק מסקנות הוא (בדרך כלל) נמצא עם עצמו, ולכן יראה לבדה לא תעזור לו (אין לו בדיוק ממי לירוא); כדי להסיק מסקנות נכונות, הוא צריך לפעול "לשם שמיים" - מתוך אהבה לה' ומתוך שאיפה לעשות את רצונו.
בכל דרכיך דעהו" הוא המקור שמביאים חז"ל לדבריהם "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" (ראו רמב"ם, יד חזקה, דעות ג יב), כלומר - הם כנראה פירשו ש"דעת ה'" בהקשר זה באה במשמעות של קשר קרוב ואוהב, כמו בפסוקים "
כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם", "
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי".
לסיכום,