ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
נקמ
קוד: נקמ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו תשלום פורענות לעושי רע.
[שבי"ל]
פועל:
הֻקם (הפעל)
= והוא אשר הנקמה ממנו.
פועל:
התנקם (התפעל)
פועל:
ניקם (פיעל)
פועל:
נקַם (פעל)
[הפעול הוא הנקמה, וקישורו במ' [ו]גם בב'].
מופשט:
נקָם (מופשט)
מופשט:
נקמָה (מופשט)
צילום:
מאמר:
נקמה - מה אסור ומה מותר?
/ יעל קהלת -> שיעור נח"ת ירושלים סב-סג
תוכן1:
ישמח צדיק כי חזה נקם
/ אראל
מאמר:
רגשי נקם במערכת הענישה
/ אברהם וינרוט -> מכללת שערי משפט
(קישור חיצוני)
מבנה תהלים צד
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-08:40:30 02.02.2024]
נקם = עונש פומבי
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-06:14:47 17.09.2024]
קריאה לה' שיופיע וינקום
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-08:35:02 18.09.2024]
תוספות ותגובות