ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
פקד
קוד: פקד בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= השגיח, התיייחס, הביא בחשבון
/ אראל
פועל:
הפקד (הפעל)
= הפקידו אותו או הפקידו עליו [כמו הראה = הראו לו; הנחל = הנחילו לו; הודע = הודיעו לו].
פועל:
הפקיד (הפעיל)
= הפך מישהו להיות פוקד.
פועל:
התפקד (התפעל)
מופשט:
מפקד (מופשט)
פועל:
נפקד (נפעל)
פועל:
פיקֵד (פיעל)
[רק בבינוני "מפקד"].
תואר:
פיקודים (שם מתואר)
= מצוות, שצריך לפקוד עליהם.
[באה רק בספר תהלים]
פועל:
פקַד (פעל)
תואר:
פקדון (שם מתואר)
= דבר הנפקד למשמרת.
מופשט:
פקודה (מופשט)
תואר:
פקודים (בעל תפקיד)
= כמו פקיד, על-משקל "עצום".
תואר:
פקיד (בעל תפקיד)
= שר הפוקד וממונה על דבר.
מופשט:
פקידוּת (מופשט)
= בעל [ה]פקידוּת [הוא]כמו פקיד.
צילום:
ביטוי בעל תפקיד:
בעל פקידות
= בעל טעם
מאמר:
החובה לתת דין וחשבון
/ מנחם רניאל -> מכללת שערי משפט
(קישור חיצוני)
ביטוי הפעיל:
הפקיד פקידים
ויפקד פקידים
תוכן1:
ושבע ילין בל יפקד רע
/ אראל
ביטוי זמן:
יום פקודה
מאמר:
מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה
/ יעקב פוטשבוצקי -> מכללת שערי משפט
(קישור חיצוני)
ביטוי פעל:
פקד חטאה
= הביא את החטאה בחשבון, לטובה או לרעה
ביטוי פעל:
פקד עוון
= הביא את העוון בחשבון, לטובה או לרעה
תוספות ותגובות